|
אלא תזכורת לדיעות המנסות להנמיך במשמעות ירי הקסאמים ולחיות בצידן כאילו לא קרה כלום. ככה הסתגלנו לחיות ולעשות שלום לצד פיגועים וככה אנחנו סוללים את הדרך להמשיך ולחתור לשלום לצד המשך ירי קסאמים על ראשינו. שהרי תמיד יאמרו הידענים שלא הרשות או ההנהגה המדינית הפלסטינית היא המייצרת טרור ולכן אסור לפגוע בה ויש להתקדם במסלול השלום. זו אחיזת עיניים, או בביטוי חמור יותר ומתאים יותר הייתי אומר שזוהי ''הזניית השלום''.
לעומת זאת ירון לונדון עם כל השקפתו הפוליטית מבין שמדובר כאן עלתופעה שאסור להשלים עימה והוא מגיע למסקנה ש''מעתה נעשה מה שעושות מדינות, כאשר מופצץ שטחן הריבוני. הן משיבות בירי למקור הירי, יהיה אשר יהיה.'' http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3267366,00.h... .
נדמה לי שאפילו יוסי ביילין אמר שצריך לסגת מעזה ועם הקטיושה הראשונה לחזור צבאית פנימה ולטפל בבעיה. אבל מי שמסתכל על מחבל מתאבד או פצצה בתחנה המרכזית כאירוע שיגרתי שאפשר לחיות איתו לעשות שלום לצידו, מפיל את כל תפיסת העולם עליה הוא מבסס את אמירתו. המשמעות היא שכל עוד הפלסטינים, ממשלת הרשות ומטה, יפעלו כיחידות טרור אין שום סיכוי לעשות איתם שלום. |
זה לא ציטוט מחדשות ...
