|
גזענות מרתיחה אותי, כתבתי מאמרים לא מעטים נגדה וחשפתי את שורשיה. בגיל צעיר יותר, במאי 71 היפגנתי עם הפנתרים השחורים, כנגד ניחשול המזרחים. הוכחתי למשל שמחקרים שמצאו ש''בני עדות המזרח'' לא דוחים סיפוקים, הינם הטעייה. וכי הגורם הקריטי כאן הוא רציונליות הורים. דהיינו שגם ילד ממוצא מערבי שהוריו מפעילים כלפיו גישה לא רציונלית וסמכותנית, גם הוא לא ידחה סיפוקים.
לא רק שאין בי שמץ של גזענות במישור האישי, אלא שכל עבודתי כוונה להתמקד באדם הבודד, ולא בקבוצה האתנית. כתבתי אין ספור פעמים, שגישות אתניות המכלילות לגבי קבוצה אתנית שלמה, לא רק שיש כאן פגם מוסרי ומסאב של רצון איון כלפי הזולת, אלה שזה גם לא יעיל. אי אפשר לנבא מהם תכונות הפרט לפי הקבוצה אליה הוא שייך. הדרך היחידה לדעת זאת זה מבדקים ושאלונים אישיים.
עם זאת, במסגרת מאות הנושאים ואלפי הרשימות שהיצבתי, ומכיוון שאיני חשוד בגזענות, בכל ליבי אני ההפך הגמור וגם כתבתי נגדה, ראיתי לעצמי חופש לאמר גם דברים מסוג: אין זה נכון שהעם היהודי כולו הוא טלית שכולה תכלת. לא אנקוט בגישה המכחישה הטוטלית. יש בקרב היהודים גם אחוז מסויים של חלאות אדם מהקשים מסוגם, כשם שיש גם אחוז מסויים של אנשים שנימנים על גדולי הרוח. יצאתי גם במילים בוטות נגד גזענות מזרחית ונאצות שהוטלו כאן תקופה ממושכת כלפי יהודים ממוצא מערבי, והראיתי שאם להשמיץ, גם המזרחים (כלפיהם נקטתי במכוון ובהתרסה בכינוי פרענקים'') - אפשר, אם הולכים על האשמות אתניות כוללות, למצוא בקרבם תופעות של גסות נפש וכד'.
אילו הייתה בי גזענות כלשהי, כשם שיש בארצנו לרבים - ישראל היא אחת המדינות הגזעניות בעולם - האם הייתי כותב את הדברים הבאים?
מזה שנים, יש אנשים שמשקיעים מאמץ בקור רוח, נחישות, ותוך חוסר מעצורים בשקריהם, למצוא בי דבר דופי. מדובר במאמצים בלתי נילאים של הכפשה, המלווים אותי שנים רבות. הנה כאן, במאמר יפה שלי, ונוכח חומר יפה נוסף, טרח פרקש לשרבב חומר מנאץ, שאין לו כלל קשר לדברים שכתבתי. סיבת הדבר היא ניכוס על ידי מערכת כלשהי של פיתוחים בתחומי במשך שנים רבות, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ויותר, והחלקה ושימון של המעשה הניתעב הזה, שאין שני לו, על ידי ניסיונות בלתי נילאים, בנוסח פרשת מעשה הנבלה המחריד של ''כרם נבות'' על ידי אחאב ואיזבל, הן להדביק לי דימויים מכוערים ככל שמכוער יכול להיות מכוער, והן לחלץ מפי דיבוב מרשיע באמצעות הסערת רוחי על ידי פרובוקציות קשות חוזרות ונישנות, ולהוציאני מגידרי אף על פי שאני אדם מתון.
כעומק ההכפשה - וכאן מדביקים לי את הנאצה הקשה ביותר שיכולה להיות קיימת בכלל במדינת ישראל, ארצה של שארית הפליטה - שמים בפי טקסטים נאציים - כעומק ההכפשה, כך עומק הנכוס וערך הדברים שנחמסו ממני.
הטקסט שלי שמופיע כרשימה בשולי המאמר שבקישור
2005 / 12 / 26
שם המגיב/ה: מיכאל שרון:
משא שמעון בוסקילה
(בתשובה לכותבת ששאלה אותי כיצד אני כותב בתקיפות ומקלל כפרימיטיבי - ''מעניין מה אמא שלך לימדה אותך'')
את מה שאמא שלי לימדה אותי, לא תלמדי לעולם. אימי, רחל, עליה השלום, היתה כל ימיה אשה טובה. כן, טובה. מה שאצלכם, אשכנזים צבועים וערמומיים המקבלים משכורת עם תוספות גדולות מהצד ומתחת לשולחן, חיים ברמת חיים של 35 אלף ומצהירים על משכורת נטו של 10 , אצלכם טוב זה פרימיטיבי. ורשעות סמוייה וגלוייה וערמומיות, המסוות עצמן במילות רמאות של רצון טוב, מנשבות מכתיבתכם ומכל מעלליכם, שהרי זה ''מתוחכם''. ואתן מוצאות מילות לעג וביטול לאמר לגבריכם הנוכליים והנוורוטים גם על הטובים שבנו.
כן, רבים מכם נוורוטים ובעלי חשיבה חד מימדית, שהרי רדפו אתכם באירופה 1800 שנה והפכו אתכם, רבים מכם, לחולים בנפשכם ודפוקים באופן מוחי, בעלי חשיבה הנעולה רק על כוון אחד. וסיגלתם לעצמכם שם, היכן שביזו אתכם מאות שנים, כישורי השרדות נוכליים, האוכלים כאן כל חלקה טובה.
אנחנו, ברוך השם, הערבים כל השנים היו ידידינו, למרות שהתעמולה שלכם אומרת שגם אותנו רדפו כמוכם. לא הישמידו מאיתנו 6 מיליון, ובתקופת תור הזהב של האיסלאם, וגם לאחר מכן, בעירק, סוריה, טורקייה ומרוקו היינו אהובים ומכובדים בניגוד לכם. כאן הפכתם את בנותינו לזונות ופרחות, התזתם עלינו ד.ד.ט. וראיתם בנו פרימיטיביים. זאת אף שלא היינו נוורוטים כמותכם, שכן לא נירדפנו, ואנו בריאים בנפשנו, וכישורינו המוחיים עולים על שלכם, שכן איננו נוורוטים. אף כשבאנו לארץ המובטחת, הסתכלתם על בגדינו וגינונינו, ולא חדרתם למוחינו, אלא הדבקתם לנו פרימיטיביות. כן, מאז הפכתם את חלקנו לנוכלים, כמוכם, שכן זו הדרך היחידה להשיג מעמד היכן שהשתלטתם על כל העמדות בעלות המשמעות. את מה שזרעתם, חלאות, גם תקצרו, עד כלות. |
לאור דבריך הנכוחים החלטתי בזה הרגע
