|
* דוד, אינני יודע מה טוב לצרכנים - חברת חשמל ציבורית אחת, או הפרטה שמשמעותה פיצול החברה ומכירתה לגורמים פרטיים. הבעיה העיקרית זו לא אמינות האספקה, אלא מחיר החשמל. אינני בטוח שהפרטה תוזיל את המחיר למחירו הריאלי. כל יצרן חשמל ישחק על המרווח שבין המחיר הריאלי למחיר הנוכחי, ויעדיף להיצמד למחיר הקיים. גם על חשבון הוזלה זמנית, למראית עין, בפרק הזמן הראשון לאחר הזכיה במכרז.
ממה שהבנתי מתכנית ההפרטה שבינתיים נגנזה, היתה כוונה להפריט את מערכות ייצור החשמל של חברת חשמל ל-3 חברות פרטיות, צפון, מרכז, דרום. כל המערכת הארצית להזרמת החשמל במתח גבוה היתה אמורה להישאר בידי חברת החשמל הממלכתית (בעצם למה אי אפשר היה להפריט את זה גם כן?).
את מערכות ההזרמה העירוניות-מקומיות להעביר לאחריות הרשויות המקומיות, במסגרת חברות בת עירוניות שפורחות אצלנו בעשור האחרון. משהו כמו המים.
מכאן שכל צרכן יהיה חייב לשלם את מחיר החשמל ל-3 חברות שונות לפחות. אני משער שזה יהיה כדוגמת התשלום בעבוד המים. הגביה תבוצה ע''י העיריה או חברת הבת העירונית, אבל חישוב העלות וחלוקת ריווחי הגביה תבוצע בתיאום בין 3 החברות שמספקות את החשמל. האין זו ערובה לייקור החשמל?
** לעניין רזרבות הפקת החשמל, נראה לי ש-20% היא דרישה 'סלחנית'. מדינות אירופה שומרות על כושר ייצור ממוצעת של מעל 20% מהדרישה הממוצעת בפועל. ישנן מדינות שכושר הייצור המקסימלי שלהן הוא כ-40% כיעד שנשמר. וצריךלזכור שמדינות אירופה מחוברות חשמל בינן לבין עצמן, כך שבכל מקרה כל מדינה יכולה לקבל תמיד סיוע ממדינה שכנה. לכן נראה שישראל חייבת לשדרג ולהרחיב את פוטנציאל הייצור, מה עוד שקצב צמיחת האוכלוסיה בישראל גבוה מכל מדינה אירופאית. |
חברת חשמל
