|
לאורך כל המאמר,הכותב בוחר כשנוח לו,לקבל את הסיפור התנ''כי כאמיתי,וכשזה לא מסתדר עם התיאוריה שבנה-לפסול אותו.הכותב מוציא באופן עקבי את ה' מהמשוואה.מהתיאור נראה כאילו אליהו (וזה נכון גם לכל נביא תנ''כי אחר) פועל על דעת עצמו,אלא שכמובן נביא פועל מתוקף צווי משמים.האם יתכן שהא-ל היה נענה לנבואה על הבצורת לו לא היה מסכים איתה? האם אליהו ביער את הפולחנים הזרים על דעת עצמו או על דעת הא-ל ? (''ויוסף אחאב להכעיס את ה'...מכל מלכי ישראל...לפניו'').ואולי החמור מכל-התנ''ך כותב בפירוש שאיזבל המיתה את הנביאים-ושוב,כשזה לא מסתדר לשיטתו,הכותב פשוט מתעלם מכך.אכן מוזכרים אחר כך נביאים ובני נביאים,אבל ברור לחלוטין שאלו נביאים חדשים שהופיעו אחרי הרציחות או שהם מ100 הנביאים שהסתיר עובדיהו.גם במעמד של הרג נביאי הבעל רואים במפורש את האישור משמים לאליהו,כשהאש יוצאת ואוכלת את קרבנו.גם כאן אין אליהו פועל בחלל ריק אלא על פי רצון הא-ל.
גם המתבונן בגישה ''מודרנית'' יכול להבין שאליהו נלחם נגד פולחן הבעל,מלחמה בה יש קרבנות רבים מ2 הצדדים.ובמלחמה כמו במלחמה.בודאי שאליהו לא הורג את נביאי הבעל כרוצח פשוט ומדעתו הוא בלבד.כזכור,עם ישראל נענש בתנ''ך פעמים רבות על פולחנים זרים.בהרג נביאי הבעל אליהו מציל למעשה את יתר העם מעונש.ושוב,איזו ראיה טובה יותר לכך שהיה זה רצון הא-ל מכך שמיד אחרי מות נביאי הבעל נפסקת הבצורת? לאיזבל אם כן מיוחסים מעשים רעים רבים-הטיית העם לפולחן זר,שהיא כמובן שלילית כשלעצמה בתנ''ך ומלבד זאת ברור שתביא לאסון משמים.בנוסף-הרג שיטתי של הנביאים וגם חיסול נבות,שאגב התנ''ך מאשים בו את אחאב לכאורה הרבה יותר מאיזבל (''הרצחת וגם ירשת'') הכותב מנסה לטעון שהרג נבות בא מאהבת איזבל לאחאב,יתכן שיש בזה מן האמת אולם העיקר הוא לכאורה,תאוות השררה,''אתה עתה תעשה מלוכה בישראל''.איזבל אם כן הרוויחה ביושר את גורלה.בלי כל קשר לעובדת היותה אשה חזקה כפי שמנסה הכותב לטעון.
לגבי אלישע:יש סדרה של מקרים בהם אלישע מסייע לעם (מספק מי שתייה לעיר,מתפלל לבן לאשה חשוכת ילדים ועוד)
ברור לכן שהמקרה עם הנערים אינו מתיישב כפשוטו עם אישיותו של אלישע.בחז''ל-שגם את דבריהם מקבל הכותב כאשר זה נוח לו-יש מספר הסברים לעונשם של הילדים-לדוגמא-שראה בנבואה את הרע שעתיד לצאת מהם.על כל פנים גם כאן אלישע מקלל את הילדים ''בשם ה''' ומותם של הילדים הוא משמים,ולא בידי אלישע עצמו.ברור אם כך שגם כאן אין אלישע פועל על דעת עצמו אלא על דעת ה'.
גם לגבי יהוא-הוא אינו פועל מאכזריות גרידא אלא מתוקף ציווי שמיימי לביעור הפולחן הזר,כפי שמפורש (גם)בכתוב ''הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא''.לסיכום-התיאוריה שמעלה הכותב היא חביבה במקצת אולי,אלא שהיא מבוססת הרבה יותר על השיר של עקיבא נוף מאשר על התיאור התנ''כי של המאורעות (שהוא למעשה המקור היחיד שיש לנו לדמותה של איזבל) |
המאמר לוקה בחוסר יושר אינלקטואלי
