|
שהיתה, גם היתה. גם ה'מערכת' התגייסה ואפילו הצליחה לעקם את ידו של קלינטון. יש הרבה ''ווינברגרים'' קטנים עוד היום, אפילו שהאחד הזה מת לא מכבר בשיבה טובה.
גם מערכת המשפט אינה גמישה בעניינו של פולארד ולא מוכנה שיוצגו לה ראיות חדשות שמבטלות חלק מהאשמה בה הוכפש - זו כבר לא רדיפה אישית, אלא רדיפה אפ.בי.איית ומשפטית.
פולארד לא משמש לאמריקאים וליהודים שום מודל, כי הוא מקרה בודד. שלא, למשל, כמו אנריקאים ממוצא בריטי, אירי, צרפתי וגרמני שידעו לבגוד באמריקה בהמונים, ביחס לאחד שהוא פולארד. אבל עליהם לא תלו תג צהוב ובעבורם לא הכפישו קהילה שלמה... ודי ברמיזא....
מקרה פולארד משמש בתת מודע של אמריקאים רבים גם את יחסם לישראל, שמעמידה את ישראל הקטנה במקומה ואומרת לה מגבוה: נו, נו, נו. שאומרת שאנחנו ידידים כל עוד זה טוב לאמריקה. שיש ערכים ומוסר, אבל אמריקה היא הקובעת, היא המנהלת שמחליטה מי הוא שר הערכים ומי סר חינו. |
ישראל בר ניר צודק בהחלט בפרשנותו את מקרה פולארד
