|
תראה, בכתבה כתובות כמה שטויות. השאלה המרכזית היא מה עשו אותם חרדים כדי להציל יהודים המלחמה? היה מנהיג אנטי ציוני שהצליח להבריח את עצמו ומשפחתו ומקוביו מהונגריה והפקיר את עדתו. והוא ידע בבירור שמתנהלת השמדה שיטתית של יהודים ב-1943 ולא טרח להודיע לגורמי בעלות הברית (מילא שלא הודיע לציונים, כי דם יהודים זה הפקד לדעתך אצל הציונים).
כל העניין של לשלם כסף תמורת מילוט יהודים מסוף 1941ואילך הוכחו כנסיונות שווא, סגירת עניין בין שניים - בין המשלם היהודי לקלגס הנאצי המקומי. יש מקומות מועטים בהם זה הצליח (כמו מקרה קסטנר) אבל היה חד פעמי. גם במקרה קסטנר, אייכמן ודיטר ויסליצני לא יכלו ''לספק את הסחורה'', אילו רצו. והרי הם לא רצו. כי הם היו זוטרים ביותר (אייכמן היה סך הכל סגן אלוף הממונה על תיאום המשלוחים להשמדה באירופה).
גם האמירה ש-''אנשי התנועה הציונית לא רצו להציל את יהודי אירופה בתקופת השואה, אלא רק להפוך את הניצולים ל''נכס ציוני'' '', היא תמוהה עד מקוממת. כי שני חלקי המשפט מתייחסים לשני זמנים שונים ולכן אין טעם בהשוואה הזו, אלא רק לצורך דמגוגיה.היישוב היהודי התשתל אצל בריטניה וארה''ב, גם בסיוע הקהילות היהודיות המקומיות, לבצע נסיונות להגן על יהודים (למשל תקיפה אוירית של מתקני הקרמטוריום באושוויץ) ובעלות הבריתלא רצו. הציונים ניסו לשלב לוחמים מתנדבים מארץ ישראל ובריטניה סרבה עד 1944. אבל נניח שהיתה יחידה ציונית במלחמה. מה היא היתה יכולה לעשות? בעיקר שארה''ב ובריטניה התעלמו מהבעיה.
מה שהיה לא טוב בתנועה הציונית שהיא היתה מפוצלת אידיאולוגית וכל צד פעל כנגד החלקים האחרים. למשל, אם היה תיאום טוב בין הסוציאליסטים לרוויזיוניסטים בעניין העלייה בשנות ה-30 קרוב לודאי שהיו מצליחים להעלות יותר יהודים לפני המלחמה. אבל כל תנועה דאגה למכסה של עצמה כנגד האחרות כדי לשמור על המעמד הציבורי. בזה כשלה הציונות. |
התנועה הציונית- כמה דברים שלא רצו שתדעו...
