  
  
  
|
 |
|
||
  אין שום צדק בדברי |
|||
|
|||
שנינו מסכימים שיש בעיה משפטית בהגדרת הטרור במשפט הבינלאומי. במילים אחרות, יש בעיה בהגדרתו הפורמלית וחילוצו מהתחום הערכי. כאשר המשפט, כולל המשפט הבינלאומי, נתקל בבעיה ערכית, הוא קובע נורמה (או פוסק לפי נורמות קיימות), שבמהותה היא ערכית תלוית תרבות. זהו גם מקור הקושי בנורמה האמורה להיות אוניברסאלית. לכן טרור אינו יכול להיות מוגדר ע''י מוסדות האו''ם. המשפט ''לוחם חופש של האחד הוא הטרוריסט של השני'' מכיל בתוכו בדיוק את הבדלי הערכים שכל צד מייחס לטרור. מטיבם של ערכים שאין דרך להצביע בהם על טעות כלשהי או על ''צודק'' או ''שאינו צודק''. בפרפרפרזה על המשפט הקודם - הצדק של האחד הוא הרשע של השני. אפילו מה שמקובל כ''צדק אוניברסאלי'' הינו תלוי נסיבות. (דוגמה: נטילת חיים. הפרט פושע אך המדינה ''צודקת''. או, אם אדם נשפט והוצא להורג לפי הפרוצדורות המשפטיות הקיימות, הריגתו מוצדקת למרות שלאחר מותו נמצאו ההוכחות לחפותו). מכאן לנושא שבחרת להתמקד בו. הדבר האחרון שהייתי מייחס ללבני הוא טפשות. היא ישרה עם עצמה ומודעת לקושי המוסרי להגדיר את ההבדל המהותי בין לוחמי החופש מהמחנה ממנו באה לבין מעשי ''המחבלים''. להזכירך, אחד מלוחמי החופש הראשונים, בן-יוסף, עלה על הגרדום משום שירה באוטובוס ערבי והרג ופצע אזרחים ערבים. בכל המקרים בהם עמדו לוחמי האצ''ל או הלח''י למשפט, הם לא לא הכירו בחוקיותו של השלטון ולא בלגיטימיות של המשפט המנדטורי. בקיצור, מה שלבני אמרה שאם היא רוצה להיות ישרה עם עצמה הריהי בבעיה. אם אתה טוען שלשר אסור לגלות היסוסים מוסריים, הרי שהיא מעלה בתפקידה. אני ניסיתי לבדוק אם לאותם היסוסים יש בסיס או שהם נאמרו כדבריך ''בטפשות''. באשר לבית המשפט - הוא פוסק לפי הנורמות הקיימות בחברה הישראלית, על בסיס ''בתוך עמי אני יושב''. נורמות מטיבן להשתנות, הגם שהשינוי הוא איטי; אך לפי הנורמות הקיימות אין לחשש שלך כל בסיס. באשר לרישא שלך, אני חולק עליך מכל וכל, אך זהו ויכוח אחר. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אני שמח לראות שיש בינינו מידה רבה של הסכמה |
|||
|
|||
בכל זאת המישפט ''לוחם חופש של האחד הוא הטרוריסט של השני'' אינו משקף הבדלי ערכים. הוא מתעלם לחלוטין מהעובדה שאין בהכרח סתירה בין המושגים ''לוחם חופש'' ו''טרוריסט''. אדם יכול להיות גם ''לוחם חופש'' וגם ''טרוריסט'' בעת ובעונה אחת (לא חסרות דוגמאות בהיסטוריה). השימוש במישפט הזה לא נועד אלא לתת ''כיסוי תחת'' לאלה שמצדיקים ו/או מעודדים את הטרור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הסכמה? |
|||
|
|||
סיכום הטענות שלי: 1. השרה לבני רחוקה מלהיות טפשה. להתחבטות המוסרית שלה יש בסיס מוצק שלא ניתן לבטלו במחי יד. לדעתי, התלבטות זו לא רק שאינה פוגעת בתפקודה אלא מקנה לו מימד אנושי. 2. גם אם כל העולם ''מזדעזע'' מהרג אזרחים, לא יכולה להיות הגדרה אוניברסאלית לטרור; לכן ההגדרה שלך נכונה רק לקונטקסט האתנו-לאומי שלך, וגם זה בספק (ראה מקרה בר-יוסף). 3. יכול אדם להיות לוחם חופש וטרוריסט בו זמנית (ראה רוביספייר), אך מהו טרור? חזרנו לנקודת המוצא. לכן השימוש במשפט הזה הוא תלוי קונטקסט, וככזה השמשמעות שאתה מקנה לו גם היא תלוית קונטקסט. על מה הסכמנו? | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי