| אינני יודע מאיפה לקחת את הנתון הזה. זו השמצה מקובלת בחוגי השמאל בארץ. וכמו מרבית ההשמצות האחרות של השמאל על הציבור הדתי היא שקרית בהכללות שלה. אין הרבה חידוש בתופעה הזאת הנמשכת גם בימינו (לא חסרים כאלה גם כאן בפורום ואפילו בין חברי המערכת)
אני שרתתי בצה''ל יותר מעשר שנים לפני 1967, ואתי שרתו הרבה דתיים (אז עוד לא היה מקובל המושג ''הכיפה הסרוגה''). רובם שרתו ביחידות קרביות וכבר אז נחשבו לחומר מעולה. בנח''ל היו מחלקות דתיות לא רק של בני עקיבא אלא גם כאלה שהיו קשורים לתנועת פועלי אגודת ישראל (זכיתי לפקד על מחלקה כזאת). הם הקימו האחזויות ונטלו חלק בכל המשימות הקרביות של התקופה. דתיים שרתו אפילו בצנחנים, אם כי מיספרם לא היה גדול מאחר ושם, לפחות בתקופה שלי, לא נתנו להם ''הנחות'' --- לא איפשרו להם מיטבח כשר והם חויבו לקחת חלק באימונים בשבתות. גם פיזרו אותם בין היחידות מה שמנע מהם לקיים מיניין.
ההשמצה ש''המיפנה חל רק אחרי 1967'' היא שקר שמאלני שנועד ללכלך את כל הציבור הדתי על חשבון המיעוט שניצל את הדת כדי להשתמט, וליצור את הרושם שכל מעייניהם של הדתיים לשרת בצה''ל קשורים להקמת ההתנחלויות. גם היום, למרות שמקובל לסווג את תומכי ש''ס כ''חרדים'', אחוז אלה שמשרתים בצה''ל ביחידות קרביות מבין מצביעי ש''ס עולה בהרבה על האחוז הזה בין תומכי ''שינוי'' (מבין כל חברי הכנסת של סיעת ''שינוי'' בכנסת האחרונה לא היה אחד ששרת ביחידה יותר ''קרבית'' יותר מאשר דובר צה''ל, מה שלא מנע מהם להשמיץ את ש''ס בנושא ההשתמטות מבוקר עד ערב). |