  
  
  
|
 |
|
||
  דירה להשכיר |
|||
|
|||
בְּעֵמֶק יְפֵה בֵּין כְּרָמִים וְשָׂדוֹת עוֹמֵד מִגְדָּל בֶּן חָמֵשׁ קוֹמוֹת. בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה לודמילה הַשְׁמֵנָּה עָלְתָה מֵאוּקְרָאִינָה לִפְנֵי שָׁנָה. פִּיהָ מַלֵּא שִׁנֵּי זָהָב וְסָבָהּ, כָּךְ הִיא אוֹמֶרֶת, הָיָה בְּרוּסְיָה רַב. בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה מִשְׁפָּחָה תֵּימָנִיָּה. הוֹרִים וַעֲשָׂרָה יְלָדִים מְטֻפָּחִים לָאַבָּא יֵשׁ בַּשּׁוּק דּוּכַן פִּצּוּחִים. בְּקוֹמָה מִסְפָּר שָׁלוֹשׁ אביעד,עִם הַכִּפָּה עַל הָרֹאשׁ לוֹ כִּפָּה וְלָה מִטְפַּחַת אֶת חמשת יַלְדֵיהֶם מְגַדְּלִים הֵם בְּנַחַת. בקומה הרביעית גר זוג צעיר היא גננת, הוא מלצר עלו מאתיופיה, שכחתי לומר. בקומה מספר חמש גרה משפחת חרמש אך לפני שבוע ארזו מזוודות ועזבו. איש אינו יודע לאן ומדוע. סגרו השכנים הדלת ותלו בחוץ שלט: ``דירה להשכיר`` בא תום משיינקין עגול משקפים ארבעה עגילים לו בשתי האזנים עומד בחוץ וקורא את השלט עולה במדרגות ופותח הדלת. באים מכל הדירות השכנים עומדים מסביבו מסבירים לו פנים: ``הנאה המטבח בעיניך?`` נאה. הנאים החדרים בעיניך? נאים הנאה המסדרון בעיניך? נאה. אם כן, שב אתנו, תום! לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני! איך אשב אני, לוחם לזכויות האדם עם מתנחל שידיו מגואלות בדם? ובכלל, לא מתאים לי וממש לא נוח לגור ליד דוס שיעשה לי שטיפת מוח! שלום לכולם, שלום עכשיו הלך לו תום, ואביעד נעלב. הלך תום, בא קלמן. עומד בחוץ וקורא את השלט, עולה במדרגות, פותח הדלת. באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביבו מסבירים לו פנים: הנאה המטבח בעיניך? נאה הנאים החדרים בעיניך? נאים הנאה המסדרון בעיניך? נאה אם כן, שב, קלמן, אתנו! לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני! איך יכול אני, חסיד של הרבי מגור ליד אישה פרוצה לגור? היא מכסה טפח ומגלה טפחיים ומה יהיה על קדושת העינים? נעלבה לודמילה, וקלמן הלך לו. הלך קלמן, בא דוקטור גל. עמד בחוץ, קרא את השלט, עלה במדרגות, פתח את הדלת באים מכל הדירות השכנים עומדים מסביבו מאירים לו פנים הנאים החדרים בעיניך? נאים הנאה המטבח נאה הנאה המסדרון? נאה. אם כן, שב אתנו דוקטור גל! לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני - איך אשב אני, המחונן, הגאון עם מוכר פיצוחים שלא גמר תיכון?! הבוז לבערות, יחי המשכל! נעלב התימני, והלך דוקטור גל. הלך דר` גל, בא איליה. עולה... פותח.. באים... הנאים החדרים... לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני. איך אגור אני, לטבי בהיר עור בכפיפה אחת עם אתיופי שחור? לא נאה לי ולא יאה לי! לך, גזען, גם לנו לא נאה ולא יאה, צעקו השכנים פה אחד, רק לודמילה שתקה בצד. הלך איליה, בא אבו-עמאר. עולה... פותח... באים מכל הדירות השכנים, עומדים בגבם אל הקיר (בגלל הסכינים) הנאה המטבח? לא מספיק מרווח הנאים החדרים? אח, הם קטנים וצרים. וואלה, דירה כל כך קטנה לא מספיק אפילו לילדי אשתי הראשונה! אם כן, לא תשב עמנו כאן? שאלו כשנימת רווחה בקולם אשב ואשב, בחפץ לב! הרי מי שיש לו שכל במוח ימהר מכאן לברוח ומי שישאר כאן בדירה מתוך בחירה או מחוסר ברירה אני לא אגרש, אני בן תרבות! אני אחכה עד שהוא ימות וזה יקרה תוך זמן קצר, תסמכו על מילה של אבו עמאר! ואז הא הא - יהיה לי את כל הבנין! לי ולחמולה - הם יותר ממניין!! אז יאללה! קדימה! לארוז מזוודות חשף אבו עמאר שיניים מפחידות. ומאז, בעמק יפה בין כרמים ושדות עומד מגדל בן חמש קומות. גרה בו משפחה אחת: אבו עמאר, כל היום הם שרים אללה הוא אכבר. | |||
| _new_ |
 |
| | ||
  דירה להשכיר | |||
| |||
| השיר הזה מסתובב כבר הרבה זמן ברשת. לו לפחות היית מציין שהעתקת אותו. היות שהוא פורסם לפחות 200 פעם באופן אנונימי באתרים שונים החלטנו לא למחוק אותו. נא לא להעתיק קטעים ללא רשות היוצר וכשיש רשות – נא לציין מיהו היוצר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דירה להשכיר |
|||
|
|||
כמו שזה רץ הרבה זמן ברשת הוא גם מייצג תופעה שמתקיימת מזה זמן בערים הגדולות בהם ערבים נכנסים לגור יותר ויותר בשיכונים מעורבים. אינני יודע לומר אם התהליך גורם לקירוב לבבות או למתיחות מיותרת, את זה נדע במשך הזמן אם העיתונות הכתובה תטרח לדווח על זה. אבל בינתיים אין תהליך הפוך של כניסת יהודים למגורים בערים ערביות, להוציא מקרה אחד שזכור לי כשעולה מדרא''פ התיישבה לשפרעם. גם כאן השאלה מה מבטא הניתוק הזה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שאלה מטופשת למדי |
|||
|
|||
הערים והשכונות היהודיות יותר נקיות, יותר מושקעות, יותר נוחות, יש יותר אפשרויות בילוי, יש חינוך טוב יותר, יש כבישים, יש מדרכות, יש ביוב, יש חשמל, יש טלפונים, יש תחבורה, למה שלא ירצו לגור במקום טוב יותר מאשר הכפרים המחורבנים שלהם? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שאלה מטופשת למדי |
|||
|
|||
כי הם רוצים לחרבן גם את הישובים שלנו....... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא היה עדיף |
|||
|
|||
שבמקום לייצא את החירבון, הם ישפצו קצת את ''הכפרים המחורבנים'' שלהם? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תשובה מטופשת למדי |
|||
|
|||
אתה כנראה מזמן לא ביקרת בכפרי הערבים... בכל מקרה, ישנה כמיהה של ערבים 'פראנסאווים' להתחכך בחברה היהודית החופשיה והמתקדמת. מנגד, בתוך ביתם הם מסתגרים ולא נותנים דריסת רגל קבע ליהודים, להוציא ביקורים בבתי הקפה והמאפה שלהם. הם יודעים לשמור על שלהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבלים מתחסדים |
|||
|
|||
אפילו לוד נראית יותר טוב מכפר ערבי ממוצע. למה שמישהו בכלל ירצה לגור בכפר ערבי אם יש לו אפשרות לגור ביישוב מסודר? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבלים מתחסדים |
|||
|
|||
אתה נשמע כמו שהמנטרה הזאת לא עוזבת אותך כבר שנים... הדברים השתנו ומשתנים. כדאי שתציץ מעת לעת... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בתחילת שנות ה-70 באמריקה |
|||
|
|||
השתתפתי בקורס בו השתתפה קבוצה של סטודנטים מערב הסעודית. הרווקים שביניהם ניצלו הרבה מזמנם לבילוי בבארים ולי זה היה קצת מוזר. הסיפור התבהר כאשר הם הבהירו ש'ברומא נוהגים כרומאי': כאשר יחזרו לערב הסעודית לאחר הלימודים, לא תהיה להם בעיה לחזור לאורח החיים שם. מצד שני, נדמה לי שיש הרבה אמת בדברים שעליהם רומז עמיש. כנראה ששיעור ההוצאה הציבורית ברשויות הערביות נמוך מזה שברשויות היהודיות. גם זה גורם שמשפיע על ההחלטה היכן כדאי לגור... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מפרש את נטייתם של יותר ויותר ערבים |
|||
|
|||
לצאת החוצה ממקומותיהם כרצון להשתחרר מהכבלים המסורתיים שרומסים אותם 'נכבדי העיר/כפר' במקומותיהם ולהתערות בחברה היהודית חילונית. כאן הם מרגישים נוח יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבנתי את הדגש שלך |
|||
|
|||
עמיש הוסיף עוד גורם שלדעתי הוא משמעותי שאי אפשר להתעלם ממנו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבנתי את הדגש שלך |
|||
|
|||
מהכל אפשר להתעלם כשנוח... למה שבדואי לא ירצה להתגורר בבאר שבע או בדימונה? האם עדיף לו לגור באיזו חושה? למה שערבי מנצרת לא ירצה לגור בנצרת עילית או בכרמיאל? למה לו לגור בעיר צפופה ומסריחה אם באותו הכסף הוא יכול לחיות כמו בן אדם? למה שלא יעדיף לגור הרחק מסיר הלחץ החברתי והמשפחתי שבכפר? למה שלא יעדיף לגור על הכרמל במקום בואדי ניסנס? למה שלא יכנס לשכונות יהודיות ביפו במקום לגור בשטח הגדול? יש צרכים אנושיים פשוטים שלא צריך לפרש אותם כמזימה לאומית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש גם העדפות אחרות |
|||
|
|||
יש בין הבדואים והערבים גם כאלה שמעדיפים להישאר בתוך הקהילה. לדוגמה הבדואים בסביבות עבדת מעדיפים לשבת שם כי יש לכך יתרונות שהם כנראה לא יכולים לממש בבאר שבע או בשכונות היהודיות שלה (למשל מגורים צמודי קרקע שהוא ערך חשוב עבורם). יש לא מעטים בין הבדואים שטוב להם כך, לפחות עד אשר יפתחו עבורם האפשרויות שלא קיימות עבורם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה מתעלם מהעובדה |
|||
|
|||
ש''שיעור ההוצאה הציבורית ברשויות המקומיות'', מורכב משני חלקים - הקצבות של הממשלה וגביית מסים מהתושבים. בבעוד שביישובים היהודיים החלק השני ניתפס כמובן מאליו, אצל הערבים רווחת השקפת עולם לפיה ''הכל בידי הממשלה'', וכתוצאה מכך ביישובים הערביים גביית מסים מהתושבים היא סימלית בלבד גם באותם מקרים ספורים בהם היא קיימת. באחד הדיונים שהתקיימו פה על נושא ''קיפוח'' המיגזר הערבי (לא זכור לי המועד המדוייק), שימעון מנדס כתב על כך בהרחבה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה נכון אבל |
|||
|
|||
כשבונים שכונות חדשות ליהודים יש השקעה ציבורית גדולה בהכשרת השטח, כולל כל התשתיות. הדבר נעשה בדרך כלל על חשבון הממשלה ובשטחים הכבושים הכל על חשבון הממשלה. עבור המגזר הערבי לא נעשות כאלה השקעות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיגזר הערבי זה גם לא מגיע |
|||
|
|||
לאור ה''נאמנות'' למדינה שהם מפגינים החל מהיום הראשון. בכל מיקרה, אם הם היו משקיעים בעצמם באותה מידה שהדבר נעשה ברשויות היהודיות, מצבם ורמת החיים ביישובים שלהם היתה משתפרת לאין ערוך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הנה הגענו לשורש העניין |
|||
|
|||
אתה כנראה לא היחידי שחושב כך. על פניו אפשר אולי לטעון שעמדתך מהווה כנראה, באופן מעשי, קו מנחה של מוסדות המדינה איך לנהוג כלפי הרשויות הערביות. יש הטוענים שאין לגישה הזאת בסיס מוצק: ''הנתונים שפורסמו בכנס הרצליה האחרון - לא בדיוק גוף עם אוריינטציה שמאלנית - מגלים דווקא כיוון של נאמנות, ופחות של חתרנות'' [בן-דרור ימיני, ''הטמטום הנאור'', מוסף שבת, מעריב, 7.4.2006, עמ' 20]. העיקרון השני שאתה מעלה הוא אחד החשובים. אלא שציבור עני יותר יכול להשקיע בעצמו פחות מציבור עשיר יותר. זה בולט כאשר משווים רשויות ערביות ויהודיות, ששיעור העוני בהן גבוה יחסית, עם רשויות ששיעור העוני בהן נמוך יחסית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ודאי ש„מגיע” |
|||
|
|||
אין שום קשר בין חובת הממשלה לדאוג לאזרחיה לבין מדד הפטריוטיות של קבוצת אזרחים זו או אחרת. המדינה חייבת לאזרחיה ואזרחיה חייבים לה. על המדינה לדאוג לתשתית לכל היישובים, וגם לתלות את אותם אזרחים החותרים נגדה. אין קשר בין הדברים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש הבדל בין |
|||
|
|||
''מדד פטריוטיות'' לבין פעילות חתרנית השוללת את עצם קיום המדינה. לא נראה לך שזה קצת מוגזם להגדיר כ''חובה'' את הדאגה לזכויות במיקרה האחרון? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חובת המדינה היא כלפי הציבור |
|||
|
|||
בהחלט לא. הפעילות החתרנית נעשית על ידי פרטים. מי שעובר על החוק חייב להיענש. עונש על ידי שלילת טיפול בתשתית לכל הקהל אינו לגיטימי. האם נראה לך סביר להפסיק את ההשקעה בתשתית בהרצליה או בקיבוץ גן-שמואל בשל מעשיהם של יגאל עמיר ואודי אדיב? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נראה לי שלפחות בכל מה שנוגע |
|||
|
|||
לאודי אדיב וקיבוץ גן שמואל, הכתובת לשאלתך היא אצל חברך למערכת . . . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נראה לי שלפחות בכל מה שנוגע |
|||
|
|||
לא. זו התחמקות. הכתובת היא אצלך. שאלתי: האם נראה לך סביר להפסיק את ההשקעה בתשתית בהרצליה או בקיבוץ גן-שמואל בשל מעשיהם של יגאל עמיר ואודי אדיב? להזכירך, טענת שהערבים אינם זכאים להשקעה בתשתיות משום שהם אינם אזרחים נאמנים. אני מנסה להבין את המפתח שאתה מציע. האם הוא נקבע על פי דעות במשאלים, על פי הצעה בקלפי או על פי מעורבותם הישירה של הערבים בפעילות נגד המדינה. האם זה עניין כמותי? הבאתי שתי דוגמאות לישראלים לא-ערבים שפגעו בבטחון המדינה. אני בטוח שיש עוד הרבה. האם, לדעתך, חלק מהתגובה צריך להיות ענישה סביבתית של הזנחת תשתיות? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש בכל זאת הבדל |
|||
|
|||
במקרים של אודי אדיב ויגאל עמיר מדובר בבודדים שאינם מייצגים את הסביבה החברתית בה גדלו (אני רוצה להאמין שאינני טועה כאן). במיקרה של הציבור הערבי אלו אינם חריגים או מיעוטים שוליים אלא מרביתו של הציבור, כשהדבר בולט במיוחד אצל נבחריו המייצגים אותו בכנסת וברשויות המקומיות. היה בהחלט מקום למדיניות ענישה כזאת נגד הקיבוץ הארצי למשל אם בין 70% ל 90% מחבריו היו הולכים בדרכו של אודי אדיב. אבל זה לא המצב, וגם ה''תרומה'' שלהם לתנועות כמו ''גוש שלום'', ''יש גבול'' ו/או ''בצלם'' היא שולית לחלוטין. ולכן אין לזה מקום. יש רבים בשמאל, לעומת זאת, שהיו תומכים בשתי ידים במדיניות ענישה כזאת כלפי אוניברסיטת בר אילן בגלל שיגאל עמיר חבש את ספסליה (יוסי שריד קרא לזה בגלוי). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש בכל זאת הבדל |
|||
|
|||
איך אתה מציע לבדוק את ההבדל? אולי נעשה משאלים בקרב האוכלוסיה. אם שיעור ההצבעה למפלגות שמאל עולה על 60% נפסיק את הזרמת הכספים ליישוב? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חובת המדינה היא כלפי הציבור |
|||
|
|||
''נראה לך סביר להפסיק את ההשקעה בתשתית בהרצליה או בקיבוץ גן-שמואל '' אל איזה השקעה אתה אתה מדבר? בהרצליה אין רחוב אחד מסודר ויפה אפילו לא רחוב סוקולוב הישן עדיין נראה כמו שהיה ליפני שנולדתי...אתה יודע כמה זמן זה...? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ודאי ש„מגיע” |
|||
|
|||
הבעיה היא שהערבים נוטים לבנות בתים פרטיים ולא שיכונים. המדינה לא משקיעה בבתים פרטיים. על זה מתקיים אי השוויון לכאורה. ככל שיותר ערבים יסכימו להתגורר בבתי דירות כי אז מן הסתם ההשתתפות הממשלתית תגבר. זה האינטרס של המדינה שבכך היא מצמצמת את קצב ההתפשטות של שיטחי בניה, ערביים כיהודיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זו לא הבעיה |
|||
|
|||
אין קשר בין הדברים: א. המדינה משקיעה בבניה של בתים פרטיים. אתה מוזמן לבקר כאן בסביבה (כולל בירוחם), ביהודה ושומרון, במצפים בגליל ועוד. ב. ישנה הבעיה התכנונית שמזכיר לוי (תגובה 76325) שאין תכניות מתאר, אם כי לדעתי היא לא הסיבה האמיתית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זו לא הבעיה |
|||
|
|||
יש הבדל. המדינה מסייעת לבניה פרטית רק במקומות בעלי עדיפות, לפי תוכנית מתאר מאושרת ולאחר שאושרו ע''י הגורמים המתאימים. כנראה שהבניה הערבית מתבצעת מחוץ לתנאים האלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא רק |
|||
|
|||
1. המפתח הוא מקומות בעלי עדיפות. לכן כדאי אולי לראות מדוע דוקא הבונים הערבים נשארים מחוץ לרשימת העדיפות. 2. גם ההאחזויות הבלתי חוקיות ביהודה ושומרון זכו לתקציבים בהקשרים שונים, למרות שנמצאו מחוץ לתנאים האלה. 3. הערבים והבדואים מוגבלים באלטרנטיבות שהמוסדות המאשרים מוכנים לאשר להם. למשל ישנה הקבוצה הבדואית שרוצה להקים מושב ובשלב זה אומרים להם לא....... 4. אני מציע שתבדוק כמה מהמקומות בעלי העדיפות באמת עומדים ב''תנאים האלה'' (תכניות מתאר מאושרות, ...). 5. אני מציע שתבדוק איך ''אדמות קק''ל קשורות לדיון. בקיצור לא מדובר בבעיות טכניות כפי שעולה מההודעה שלך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא רק |
|||
|
|||
1. הישובים הערביים באזורי שוליים לא נמצאים בעדיפות גם בשל העדר תב''ה מסודרת ובנייה פירטית רחבה. יותר משהם רוצים למצוץ קצת כסף מקובת המדינה הם לא רוצים שהמדינה תתערב אצלם. סה''כ היקף ההאחזויות הבלתי חוקיות במגזר הערבי גדול יחסית הרבה יותר מאשר במגזר היהודי. 2. ההאחזויות (התנחלויות?) הבלתי חוקיות הן חוקיות בעליל והעובדה היא שהן עומדות בתוכנית מתאר מקומית ושהגורמים הרלוונטיים בממשלת ישראל היו מעורבים בהקמתן (כמו משרד הבינוי והשיכון, משרד הבריאות, משרד העבודה...וכמובן ראש הממשלה) - לא רק בתמיכה כספית אלא בעיקר בעידוד הקמתן ובליווי הקמתן. ה''בלתי חוקיות'' היא טענה פורמלית מאחר שהן לא אושרו בתהליך הצבעה פורמלי בממשלה (ויש הטוענים שלא צריכים כלל הצבעה כזאת כי מדובר במימוש מדיניות הממשלה ולא מדובר בסיפוח שטחים לישראל). 3. הבדואים מתפרעים בעיקר בנגב ולא מסכימים לתוכניות היישוב שלם שהוכנו ע''י הממשלה. אינני מכיר את הטענה שהם רוצים להקים מושב, אבל מן הראוי היה שלא ינסו לאכול מהיד שהם מסרבים להישמע לה. זה בעצם המוטו שמתקיים בין הממשלה לבין כל המגזר הערבי. 5. לאדמות קק''ל אין קשר לענייננו. יש להם את ''המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי'' ואת האדמות שלהם. כל עוד הם לא דואגים לעצמם, קשה למדינה לעשות סדר בתוכם. עיקר הקונפליקט במגזר הערבי מתרחש על אדמות בבעות של ערבים. שגם שם צריכים לשמור על חוקי בניה, רשויות מקומיות וכו'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| התחלת עם טענות טכניות וכעת עברת לרמה הפוליטית |
|||
|
|||
העובדה שישנן האחזויות בלתי חוקיות שמקבלות תמיכה תקציבית וכאלו שלא היא הבעיה עם הטענה הטכנית שלך. זו גם הבעיה עם הטענות שאתה מוסיף כעת. הטענות, על ''חוקיות'' (במספר 2), אינן נכונות. רוב ההתנחלויות היהודה ושומרון הוקמו למרות המדיניות. זה שהן קיבלו אישורים (לפעמים שנים אחרי) בדיעבד לא משנה את העובדה הראשונה. אבל גם אם הן נכונות הרי באותה מידה הן חלק מן הבעיה: כאשר ערבים עושים בניגוד לכוונות הממשלה זה מהווה ''תירוץ'' למדיניות תקציבית ולא כאשר היהודים עושים זאת. לא היינו מדוייקים לגבי הבדואים. הממשלה וקופות החולים כן משקיעות בהאחזויות הבלתי חוקיות שלהם: 1. מקימים מרפאות ובתי ספר. 2. לא מקימים תשתיות כמו בחלק הבלתי חוקי בין היהודים. הטענה על הצורך לשמור על חוקי הבניה נכונה אבל לא רק לגבי המגזר הערבי-בדואי. החוקי הבניה צריכים לחול על כולם באותה המידה. הכי גרוע אם הם מהווים תירוץ לחלוקת תקציבים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הערבים גרים בארמונות רבי מפלסים |
|||
|
|||
אני לא יודע איפה אתם חיים אבל הערבים גרים בבתים ענקיים ומטופחים אני ראיתי מספיק בירושלים. ראה בית צפפא לדוגמא...כל בית שם זה ארמון אפילו לנשיא אין כזה ארמון אבל אתם משום מה מאמינים שהערבים מסכנים והרי זוהי ''תרבות ארצות ערב'' לחיות ככה. הם מאמינים באדמה וקשורים אליה חזק, לעומת זאת, היהודים גרים בקופסאות גפרורים שעולות מאות אלפי דולרים תגידו בבת-ים הייתם? בחולון הישנה ביקרתם? להעניים היהודים עזרתם? מה חדש? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גם זה נושא חשוב, אבל לא התעלמתי |
|||
|
|||
אני התכוונתי להוצאה הציבורית-ממשלתית. נושא המיסים המקומיים נשלט על ידי משרד הפנים והאוצר (הם קובעים כמה מותר לגבות ומתי ובכמה לשנות תעריפים). זה נכון שישנה הבעיה בגביה (של ארנונה... )ברשויות הערביות. אבל הבעיה הזאת קיימת גם בעיריות ומועצות מקומיות שמנוהלות על ידי יהודים (בבאר שבע, דימונה ועוד....). זו סיבה אחת מדוע לא הזכרתי את הנושא קודם. ברור שכאשר אין גביה של מסים מוניציפאליים יש פחות כסף לשיפור פני הרשות המקומית. אבל ברשויות היהודיות ''מענקי האיזון'' ומקורות תקציביים אחרים לתושב גבוהים יותר מאלו ברשויות הערביות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני שער שמיד כשהערבים יעברו לבניה ציבורית |
|||
|
|||
של שיכונים ולא דירות פרטיות כי אז גם היקף הסיוע הממשלתי יגדל בהתאם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני שער שמיד כשהערבים יעברו לבניה ציבורית |
|||
|
|||
עלויות התשתית לבניה רוויה נמוכות לאין שיעור מעלויות התשתית לבניה צמודת קרקע . בנוסף החלק המכריע של הבניה הערבית הוא ללא רשיון . המועצות העירוניות הערביות אינן מכינות תוכניות מתאר ואינן אוכפות את החוק .לעתים קרובות חמולה מרשה לעצמה לבנות באמצע הרחוב מה שעולה בדעתה ואין מי שיעצור בעדה . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בקיצור רפובליקת בננות |
|||
|
|||
אני חושב שככל שהערבים יצעקו יותר חזק להשמדת המדינה כך צריך לחזק אותם ולתת להם יותר כסף יהודי. הרי לסעודיה ערבייה או כווית אין כסף מסכנים השנה הזו הם הפסידו הכי הרבה כסף ביצוא הנפט מסכנים. אבל מה היהודים מאשכנז צריכים לשכנז את הערבים שיהיו כמוהם אז רבים הם תחבולותיהם. ראה איך בצרפת, ששם קיבלו את המוסלמים בזרועות פתוחות, יש תסיסה ערבי תרבותית מתחת לשטח ומעל לשטח. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי