  
  
  
|
 |
|
||
  ברור הוא שקדימה תרכיב את הממשלה |
|||
|
|||
למרות קולות של העבודה והדים מהמפד''ל שמתבררים כעת כספין נגד מפיצי הספין שזרקו מסיבה כל שהיא אופציה שפרץ ינסה לבנות קואליציה. בפועל, קדימה תקים קואליציה באחת משתי האופציות: א. קדימה היא המפלגה הימנית בקואליציה. ב. קדימה היא מפלגת המרכז גם בקואליציה. בשתי האופציות האלה הממשלה תהיה בנויה על מגוון רשימות שיכולות להוות מעצור למימוש ההבטחות שהושמעו בבחירות ובראשן נסיגה חד צדדית נוספת, בהיקף שהועלה (כ-70 אלף מתיישבים), ביו''ש. ספקאם הממשלות האלה, הצרות, יוכלו לבצע מהלך מסובך ויקר פי 10 מזה שנעשה בעזה, כאשר תיתכן התנגדות חריפה יותר לביצוע המהלך לאור ההתפתחויות הנוספות (כולל הפעילות המיותרת וחסרת האחריות בעמונה) ומשום העדרותו של שרון שנתפס כאבי ההתיישבות ועדיין נותר יחס של כבוד והערכה אישית אליו. מה שברור הוא שהממשלה החדשה תוכל להתמקד בהמשך המדיניות הכלכלית שהתווה נתניהו תוך תיקונים בכל מה שמוגדר כסיוע סוציאלי: החזרת חלק מקיצבאות פנסיוניות, אלמנות, משפחות שכולות, נכים וכו', תיקונים בתקציבי חינוך ובריאות וכו', אבל ספק אם יהיו הפתעות מיוחדות ומרעישות. המדיניות בבסיסה תהיה דומה, שהרי גם אולמרט חתם עליה והיא כנראה נכונה גם כלכלית. מבחינה בטחונית, בסבירות גבוהה מאוד, שישראל תראה בזמן כהונת הממשלה הזו (בודאי אם תימשך 4 שנים +) כיצד מישהו תוקף את הפוטנציאל הגרעיני האיראני. אם לא ארה''ב תתקוף אז תתקוף קואליציה של 'ציר המדינות הטובות' (ארה''ב, בריטניה, אוסטרליה וקצת אירופאיות תומכות מהצד), ואם לא כל אלה אז ישראל (כן, לישראל יש יכולת תקיפה מגוונת ודי מרשימה לכל אלה המפקפקים). החזית המזרחית, שהיתה 'אימת' מערכת הבטחון משנות ה-70 עד תחילת שנות ה-90 (חתימת הסכם השלום עם ירדן הפך שלום דה פקטו לשלום דה יורה ובודאי עד סוף שנות ה-90 כאשר הוברר שהמשטר והצבא הסוריים נחלשו מאוד, וכמובן 2003 כיבוש עיראק) התפוררה ולמעשה אין איום ממשי קונבנציונלי אפשרי. מצרים עדיין מצרים, כאשר סיני עדיין נקיה מצבא מצרי והשלום הקר עדיין עובד, וגם היא מחוץ למעגל המלחמה. באיום היחידי הממשי הוא הטרור האיסלאמי שצפוי שימשיך לפעול בשיטות הפעולה השונות שהוא פיתח ומפתח והוא ינסה להפתיע שוב, בעיקר בזמני מתיחות בין מדינות המערב לאסלאם הקיצוני. אפשרות לעלייה באיום מסתמנת לאור מאמצי אירגונים שונים להשיג יכולות לא קונבנציונליות, אפילו חלקיות. מבחינת המערב יתכן זיהום רדיואקטיבי או כימי או ביולוגי גם ללא פצצה מתוחכמת או טיל מדוייק וארוך טווח. גם מול זה הממשלה ערוכה עם התשתיות הצבאיות והמודיעיניות הקיימות היום לעקוב, ללמוד, לחקור, להתכוננן, לפעול, ליזום ולהגיב. בעניין הכלכלי והבטחוני יש קונצנזוס, די גדול ורחב. ונראה שהממשלה תעדיף לצאת לדרכה על הסכמות רחבות, כדי לממש את מקסימום מצען. ובעניין המחלוקת של פינוי-פיצוי הם ינמיכו פאזה, יקטינו היקף ויגששו בתחילה כדי לא לפגוע ביציבות הממשלה והכלכלה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| איזה שלוות נפש |
|||
|
|||
עד היום טרחת והסברת כאילו זה לא בסדר ששרון הלך על ההתנתקות (מנוגד למצע ולהבטחות....... לבוחרים). ואילו כעת אתה מתייחס לאפשרות כזאת בדיוק רק לכיוון ההפוך, ושום כלום על נזקים לדמוקרטיה.... מעניין מאד. חשבתי שגם פה יהיה לך מה להגיד על אולמרט שהבטיח פינוי ..... . בקיצור אתה נשמע כאילו לאולמרט מותר ולשרון היה אסור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איזה שלוות נפש |
|||
|
|||
א. איזה כיוון הפוך? ב. מה שמותר לאולמרט אסור היה לשרון אולמרט רץ על עניין הנסיגה החד-צדדית (לאחר שהבטיח לעשות מאמץ להידבר ואם המאמץ ייכשל הוא יעבור לשלב החד-צדדי) וקיבל את מה שקיבל. שרון רץ על העקרון שהשטחים הם שטחים שנכבשו כחוק וכל ויתור על שטח ייעשה בתנאים שנקבעו - השארת גושי התנחלויות, נסיגה במו''ם תוך ויתורים הדדיים והפסקת הטרור (וכמובן פעל בהיפוך לעקרון זה). האין כאן הבדל, או שטרם הבנת מהי עיסקה כשירה מבחינה פוליטית ומבחינת ההתנהלות הממלכתית התקינה? בכל אופן לדעתי היה טוב שהעם יצטרך לומר את דעתו במשאל עם על עניין הנסיגה החד צדדית וקביעת גבולות הקבע של ישראל. כמו שכבר אמרתי, מדינות דמוקרטיות ומתוקות עושות זאת בעניינים פחותי ערך בהרבה.לצערי בישראל אין הנחיות כאלה בחוק/חוקה, וכל ממזר מלך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לצערי העיקרון הוא משני |
|||
|
|||
לפני כמה חודשים היה אפשר אולי לחשוב שהעמדה על התנהלות שרון (וממשלתו) בפרשת ההתנתקות היא אובייקטיבית. כעת זה כבר ברור כשמש שהעמדה הזאת קשורה בההעדפה הפוליטית שלך. בקיצור, זה לא איכות הדמוקרטיה שהציקה לך אלא התוצאה... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לצערי העיקרון אצלך הוא משני |
|||
|
|||
אתה שוב מערבב דבר בדבר ויוצא לך מיש-מש. מעולם לא טענתי שאני בעד נסיגות חד-צדדיות, כולל לא מרצועת עזה. בינתיים, על אף שלכאורה צה''ל מרגיש נוח יותר על הגדר עוקף עזה, אנחנו כבר רואים את השינויים שעברה החברה הפלסטינית כתוצאה ישירה ובלתי נמעת מהתנהגותה של ישראל (חיזוק החוגים הפלסטינים שטוענים שלא צריך להכיר או לדבר עם ישראל כדי להשיג הישגים ממשיים). האם זה מונע ממני לטעון ובצדק שהמהלכים האלה היו, בלשון המעטה, החלקה על החוק, עיוות התנהלות פוליטית, תקדים מסוכן וניצול כוח פוליטי באופן שמטיל ספק בחוקיותו? וכל זה עם או ללא ההקשר הפוליטי שלו. וסתם שתדע, ההיפך ממך, לי דווקא די חשוב שתהא דמוקרטיה יציבה ונקיה בישראל ושיתקבלו כבר הכרעות אסטרטגיות ברורות לכאן או לכאן ושכולנו נדע מהן המטרות להשגה בעניין הגבולות הסופיים מול הפלסטינים (שבנסיגות חד צדדיות הן לעולם לא יהיו סופיות), ובלבד שזה יהיה ברוב ברור (לא בקניית קולות בשלמונים). במצב זה, גם אם לא אהיה מרוצה להיות בעמדות מיעוט, לפחות אדע שזה היה בבירור רצון הרוב. מה בדיוק לא מובן לך? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אינני מערבב |
|||
|
|||
עד עכשיו לא שכנעת אותי שהדאגה לתהליך דמוקרטי חשובה לך יותר מהתוצאה של התהליך הפוליטי. זאת הבעיה המרכזית שיש לי עם דבריך כאן בפורום. הצגתי אותה מספיק ברור (תגובה 76053) ואין צורך להוסיף. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מעניין דוד.... כבר שבועיים |
|||
|
|||
אני מתווכח איתך על תהליכים דמוקרטיים וכו' ופתאום בהבזק של ייאוש אתה פוטר את עצמך בטענה שאינה ממן העניין? הרי בכל טיעוני הצגתי את: - ההליך הדמוקרטי החוקתי המגדיר לרשות המבצעת את גבולות פעולתה שחריגה מהן היא הפרת חוק, אמון, הסכם, עקרונות מוסר. אלה בעיות שלא היתה לך תשובה טובה להן, אלא רק משהו ליציאת ידי חובה, כמו שממשלה היא ריבונית לעצמה בהחלטותיה ויכולה לעשות ככל העולה על דעתה לאחר שנבחרה, העיקר שהיא משיגה 61 קולות, ומצעים וקווי יסוד - לעזאזל), אל מול: - התהליכים הפוליטיים הפנימי והחיצוני, שעליהם אנחנו תמיד מתווכחים, אבל לענייננו אין משמעות למי צודק יותר, כי הרי מדובר בתפיסות עולם ערכיות ופירוש תהליכים הקורים בפועל. אם אתה דואג בשל טענתי שנסיגה חד צדדית אינה לטובת ישראל (שהיא טענה פוליטית) - ניחא. אבל, מוזר שאינך דואג מהמצב החוקתי שנוצר בו ממשלה (שבמקרה הפרטי היתה מיעוט של 15 שפרש מרוב של 24 שנותר בליכוד) יכולה לפעול על בסיס טיעונים יפים וקואליציה מקרית, אבל בניגוד לדרך שעיצבה ועליה נבחרה, והכל בכל זאת נשאר על כנו ואין פוצה פה . אז מה הערך לבחירות דמוקרטיות? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פרקש, באידיש נהוג לאמר ''ראד צו דה וואנד'' |
|||
|
|||
בעברית זה ''דבר אל הקיר'', אבל באידיש זה מצלצל יותר טוב. אתה הבנת את זה, ברוך? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פרשנות מופרכת |
|||
|
|||
אתה יכול להמשיך ולטעון טענות שונות ומופרכות העיקר לא עשית. בהקשרים בהם עסקת, לא הראית שהרשות המבצעת הפרה חוק, אמון, הסכם, עקרונות או מוסר ובודאי שלא הראית הפרת הסכם. הבסיס לטעות שלך הוא ברור: במציאות החוקית היום מרגע שנבחרה ממשלה היא מחוייבת לכל הבוחרים ומחוייבת להפעלת שיקול דעת. השרים אמורים לפעול לטובת המדינה כפי שמשתמע משיקול דעתם, גם אם זה מנוגד ''להוראה'' של מרכז מפלגה. אתה מנסה לטעון שלמרכז מפלגה הגדולה בקואליציה יש סמכות לתת ''הוראות'' כאלו. זה לא נכון ולא רצוי. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי