  
  
  
|
 |
|
||
  תיקון עולם בע''מ |
|||
|
|||
אינני יודע או מתיימר לפרש או לפרשן את דברי נוי, שכן אינני מכיר אותו אישית. מהפגישות השונות שקיימתי איתך בעיר פרנקפורט ע''נ המיין התברר לי שאינך טורף או זולל ילדים ערבים לארוחת בוקר, וכי הנך רחוק מלהיות קיצוני. השערתי היחידה היא שיש אנשים שסגנון כתיבתך הישיר מפריע להם, כל איש וסיבתו. לי הדבר אינו מפריע, כל זמן שאינך מחטיא בציטוטיך, שכן כאן בלבד יכולה להימדד מידת הדיוק בדבריך, לא כל שכן הדיסציפלינה עליה אתה אמון. להחטיא בציטוטים לשיטתי הוא חטא בל יסולח, לא כל שכן עבור אדם האוחז בתואר שלישי, אז במטותא ממך הקפד נא היטב בדבר זה – או מלא פיך מים ויחכימו שתיקותיך. אינני יודע אם אני מתאים להגדרת איש שמאל ישראלי (וזה גם לא ממש מעניין אותי, למען האמת), שכן אין לי חזונות מיותרים העוסקים במולטי-קולטי, ודי לחכימא ברמיזה. אלא מה? כידוע לך אינני אוהב ללכת סחור סחור במקרים של הבהרת עמדה, אלא להגיע אל הדברים לכשעצמם במסגרת האפשרויות הנתונות. אני חוזר ואומר שיש לסגת מהשטחים באיזורי י''ש – גם אם תהיה עלייה בנסיון שיגורי טילים ועלייה בפח''ע, שכן הקלפים שיהיו בידי מדינת ישראל לאחר מכן יהיו טובים מעתה: -- קונצנזוס רחב יותר באוכלוסייה המגדירה עצמה ציונית. -- עמדה טובה יותר כלפי חו''ל, שמגלה בדרכה את נפלאות הטירוף הפלסטינאי. כל השאר אינו מעניין אותי: לא שטחים כבושים או משוחררים, לא חזקת אבות ונחלת אימהות, לא צור קיומנו, לא בשר ולא דגים, כדברי המשורר פיכטה. כולי תקווה כי בשאלות היסוד האלה תצליח ישראל להתקבץ מחדש במעין ריאל-פוליטיק של אדם שנכווה עשרות שונים ברותחין. מי שלא מעוניין להצטרף לעגלה הזאת, יצטרך להישאר מחוץ לגדר במדבר הפוליטי, שפירושו בחירה ברעיון הפטה-מורגנה שיש בכלל ''פיתרון'' לסכסוך דתי עמוק זה. הפיתרון היחידי העולה מעמדה זו אינו אלא ''להחזיק מעמד'' (Durchhalten) וזהו, שכן עזה לא תטבע בים ורמאללה לא תהגר לירדן – ואיש אינו עומד לאמץ את הפרוייקט הציוני כדבר הנפלא ביותר שקרה לאיזור. לא עוד מזרח תיכון וירטואוזי חדש, אלא בינוניות של טכנוקרטים המייעלים את ההפרדה, שכן בהסכם גירושין עסקינן. הברירה כמובן בידך: להמשיך ולהלך אימים על אנשים מפני הדברים שאמורים לכאורה לקרות להם במידה וישראל תיסוג, היא חוכמה קטנה מאוד. הדברים קורים כבר היום, ואיש אינו ממש מתרגש מהעניין. הדבר היחידי שאליו אתה חייב לשאוף הוא למצוא מכנה משותף גדול יותר לדיעותיך, שלשיטתי עדיף שחלקן יכנסו אל תוך סל הקונצנזוס הנוכחי. עליך להבדיל עצמך מהימין ההזוי שמבטיח הרים פורחים וגבעות מיושבות, או מנציגיו העוסקים בכתיבה איזוטרית לשמה (וכלל לא משנה מדוע). ישראל תצטרך לבלוע צפרדעים, נקודה. לא ניתן אלא לקוות שצפרדעים אלו תהיינה יחסית טעימות ו/או מבושלות היטב, וכי המודוס-ויוונדי מבית יחזור אל מרכז המפה הפוליטית. בהתחשב בקורס הצלילה ללא בלוני החמצן הממתין לישראל, זהו כבר אופטימיזם לשמו. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי