|
צריך להפריד בין הציונות שמטרתה להקים ריבונות לאומית ליהודים בא''י (ובגירסתה הפרגמטית היא מוכנה להתפשר על חלק משטחי הארץ) ובין הכיבוש הקיים מאז 67 שהוא בהחלט לא חיוני לחיינו בא''י. להיפך.
הפיגועים בשנות אוסלו נעשו ע''י אירגוני הסירוב (החמאס והג'יהאד) ולקח לרש''פ זמן לתפוס שמלחמתם בהם היא גם אינטרס שלהם, אבל בסופו של דבר הם עשו זאת עד לפרוץ אינתיפאדת אל אקצא שבה התחילו לשתף פעולה עם אירגוני הטרור.
הדרישות של ביבי כמובן מוצדקות, אבל הן גם היוו תירוץ לעכב את התהליך ולהביא לדעיכתו (וכך גם הוא היה מגיע למצב הנוכחי לו המשיך בכהונתו).
ברק רצה לתת לפלסטינים שטח עם מובלעות של התנחלויות בתוכו. גם אם הפלסטינים היו מקבלים זאת, זה היה מתכון למלחמה מתמדת (ע''ע בוסניה, קוסובו, צפון אירלנד).
לא אמרתי שביבי תמך באוסלו ושכל מצביעיו היו כאלה, אבל היו גם כאלה ביניהם. יחד עם מצביעי פרס הם מהוים רוב של תומכי אוסלו. (וכל הסקרים המתפרסמים מאז מראים שיש רוב יהודי לתהליך מדיני) |
לא התעלמתי משום דבר.
