|
ה'חוק' אינו 'ערך' אלא מכשיר למימוש ה'ערך' במידה ואכן החוק נאמן ל'ערך' אותו הוא מייצג. 'ערך' הם דברים ראשוניים שמעבר להחלטת האדם, כמו למשל, הזכות לחיות, הזכות לשלום, הזכות לחיים בריאים וטובים, הזכות לקיים מצוות דתיות ושלא לקיים מצוות דתיות וכו'. ה'ערך' זה אותו הדבר אשר דברים אחרים נדחים מפניו והוא איננו נידחה מפני דבר אחר. ישנם ערכים גלובליים המקובלים על תרבויות רבות וישנן ערכים שיבטיים שמתקבלים ע''י אנשים מבחוץ כ'פרימיטיביים' (במובן ראשוניים) או כקוריוז, שמהם נגזרים חוקים מקומיים לעיתים ביזאריים בעיננו (כמו למשל חוקים של שבטים אפריקניים ופאסיפיים).
ה'חוק' הוא מעשי ידי אדם. כאשר טוב לו הוא מחוקק כך וכאשר לא טוב לו הוא מחוקק אחרת והחוק תלוי בזמן ובמקום בו הוא מחוּקק. יש חוקים 'טובים' ויש חוקים 'רעים'. כאשר ה'טוב' מקיים את שמירת ה'ערך' שהוא אוניברסלי ו'הרע' שולל את ה'ערך', כולו או חלקו. לעיתים בשל מצוקת הקיים יש קונפליקט בין ערכים והאדם פותר אותו ביסורים תוך הכרעה הנובעת גם מקיום 'ערכים' נוספים', כמו טובת הפרט, טובת הכלל, בטחון לאומי, בטחון אישי, סיוע לחלשים וכו'. למשל: האם לא להאריך חייו של חולה סופני הסובל מחייו בשל ערך 'קדושת החיים' לעומת הערך 'לא לגרום לסבל האדם'. או לדוגמה: האם נכון לבצע חיסול ממוקד של מחבל ולעבור על ההוראה 'לא תרצח' כדי למנוע מהמחבל לצאת ולרצוח בעצמו. ועד היכן אחורה בזמן ובמקום נכון לקיים את החיסול הממוקד. משלב גיוסו של המחבל? משלב הכנתו לפיגוע? או אולי רק משלב יציאתו לדרך כאשר ברור לכולם,למחבל, למֶשָלחַיו ולישראל (אם אכן נודע לה עליו) שהוא יוצא למשימת פיגוע. |
זהו שלטון החוק
