|
היום הרבה יותר קשה לפרסם מאמר קצר (מיכתב) ב Physical Review Letters מאשר בPhysical Review. זה נכון לכל מאמר קצר או בינוני, ארוך לא יתקבל אף פעם.
הבעיה היא שאנשים חדלו לעבוד לפי הכללים. במקורו הרעיון שהביא לקיומם של שני עיתונים היה לאפשר פירסום מהיר של חוצאות חשובות כ''מיכתב'' של לא יותר משניים או שלושה עמודים עם תאור מקוצר של הניסוי, ובעיקבותיו לפרסם מאמר גדול (שלעתים קרובות יכול היה להגיע להיקף של כמה עשרות עמודים) שיכיל תאור מלא ומדוייק של כל פרטי הניסוי, החישובים המדוייקים והתיאוריות אותן הוא אישר או הפריך.
במציאות זה לא עבד כך והרבה ''מיכתבים'' הפכו להיות מאמרים בזכות עצמם ללא מאמר המשך. המאמר על גילוי האומגה מינוס למשל, התפרסם כמיכתב קצר ב Physical Review Letters כשרשימת שמות החותמים עליו יותר ארוכה מכל המאמר. |
אינני יודע מאיפה שאבת את המידע הזה
