| וכן עקב התפתחותו האינטלקטואלית וחשיפתו לעולם הערבי. יש בביתי מספר ספרים שלו. יש שוני בנימות,בראשית דרכו היה אופטימי והאמין במדינה ובעמה ובאחרית חייו היה ביקורתי וסקפטי מאד לעתידה של מדינת ישראל באם לא תעשה שלום עם אויביה. נדמה לי, רק השערה, שחלקה אני גוזר מהרצאה שנה או שנתים לפני מותו בעירי רחובות, שהוא חשש מאד מהתחזקותם של מדינות ערב עקב נשק הנפט, החשפותם לטכנולוגיה ולתרבות המערבית , כאשר להם משאבי אנוש ''אינסופיים'' יחסית לאוכלוסיתה הקטנה של מדינת ישראל. הבעיה הדמוגרפית מחד והמחסור במשאבים כספיים להמשך התחרות בתחום ההתחמשות מאידך, כאשר המימד החמישי, הזמן, לתפיסתו פועל לטובתם, הפכו אותו לפסימי. גם ספרו על בר-כוכבא היה בו את הסקפטיזם שאנו נאמץ את מדיניות האבסורד הקיצוני של מלחמה בגורם חיצוני, אז הרומאים, כאשר אין אנו יודעים להעריך נכוחה את מגבלות הכח ומגבלות המדינה. |