|
ידידי המנוח אליהו סלונים ז''ל אמר:
''מה ענין שמיטה לתשמיש המיטה''.
על הלגיטימיות של הדרישה להרוס מבנים בלתי חוקיים אין עוררין.
אך מי שדורש ודורש ומעלה חרס שבור בידו עלול גם לעשות מעשה שיחזק את דרישתו. להזמין עתונאים ולזעוק מרה על כריתת עצים למשל, או להפיץ שמועות כאלה, או לקרוא למשטרה ולדרוש ממנה לתעד 2400 עצים גזומים. או אולי לכרות כמה עצים חלולים ואכולי תולעים בעזרת הכפריים ואחרי כן לזעוק מרה. שהרי המטרה היא לסלק את המתנחל. המתנחל בא לנטוע עוד עצים ואת זה עליו למנוע.
אבל כל אלה ספקולציות חסרי שחר שהרי איש לא נתפס למרות התצפיות והצילומים וההשגחה והחיילים והשוטרים.
אגב, לפני כשלושים וחמש שנה גזמתי עצי זית בנחל סורק בתוך שמורת טבע ובהדרכתו של המפקח על השמורה. עבדתי עם קבוצה של ערבים מבית לחם שעשו מלאכה קשה ומדי ערב העמיסו את הענפים הכרותים על משאית שלהם והביאו הכל לבית לחם. העץ שהביאו נועד לייצור מזכרות בבית המלאכה שלהם והם אף היו מוכנים לשלם תמורתו אחר כל העמל שהשקיעו.
הרשות שמחה על הגיזום שהחיה את הזיתים הנוטים למות והם שמחו על חומר הגלם הזול. |
גם לי צר
