| שאול מופז – מדבר על העניין החברתי מרגע שנכנס לפוליטיקה (כלומר למשרד הבטחון). אתה יכול אולי לטעון שהוא לא עשה הרבה, אבל לאורך כל השנים המעטות בהן כיהן בתפקיד ידע לוותר על קצת תקציב למען עניינים חברתיים. הוא גם מיסד פעילויות תומכות בנוער מצוקה כשהיה רמטכ''ל. הוא, שלא כמו שרון, גם עשה משהו. גם אם זה קצת. הכל במסגרת סמכותו.
בנימין נתניהו אינו תמים כלל והוא משחק את הפוליטיקאי החלקלק. ומותר לו. בעיקר כשזה ''הלך לו'' יפה בעבר ואולי יילך לו יפה בעתיד.
גיגי פרס לא כלכך מעניין, כי זה בתוך משפחת העבודה, בינתיים.
הייתי אומר שעמיר פרץ הולך לכבוש את כל הפרסים שלך, מרגע שכבש את ההנהגה במפלגה. הוא צריך רק עוד זמן חשיפה כדי לשרוף את עצמו. וארבעה חודשים לצערי זה קצת. לכן אני חרד ועומד בפרץ. |