|
האם הצבעה בכנסת ובממשלה מכשירה כל פשע. השאלה שעמדה לפני המצביעים לא היתה שאלת הדרך בה הגיעו להסכם אוסלו, לא את נחיצותו, מוסריותו או חוכמתו. אלא הח''כים הצביעו בשאלה האם לקבל אותו או לדחות אותו. ההכרעה לא היתה מוסרית אלא פוליטית. ופוליטיקה לא תמיד הולכת יד ביד עם מוסר (קולות קנויים, שוחד פוליטי וכו'). בטח שלא גם כאשר הרוב נקנה בשלמונים, משרות, הבטחות למקומות ריאליים ברשימה הבאה וכו'.
ביילין ושליחיו לא היו נציגי ממשלת ישראל בתחילת המגעים. הם היו אזרחים סתם שבאו במגע עם אוייב ועברו עבירה חמורה על החוק. אבל גם אם נניח היו נציגי הממשלה, כיצד יכול להיות שראש ממשלה לא יודע על פגישה כזו? הרי ראש ממשלה מאשר כל מהלך מדיני/צבאי סודי ע''פ חוק. כל מעקף של חוק זה מצביע על קילקול בשלטון. לא פלא שאוסלו החלה בקילקולים והביא לכאורה פתרון גם הוא מקולקל. לכן ''אי התרגשותך'' מניהול קלוקל של הממשלה מעורר תהיות ומכשיר את הקילקול הלאה. בעיקר כשהקילקול הזה לאתרם כלום לבטחון ולשלום. בסבירות גבוהה, אפילו החריף את הענינים. |
אז מה?
