|
אתה יודע, ביום כזה מתגלה מי פיקח ומי טיפש.
עמיר פרץ שידע לנצל את מצוקתו של פרס וקיבל את הזמנתו חזרה למפלגת העבודה על ''מגש של כסף'' התגלה כפוליטקאי פיקח ו''קורא''נכון את המפה הפוליטית.
אם לא היה מוזמן,היה חייב ל''הזדחל'' חזרה בבושת פנים כי מפלגתו לא היתה שורדת יותר.
פרס התגלה כפראייר הקבוע של הפוליטיקה הישראלית,תמיד מצליחים להביסו,כל התיכמונים תמיד הוציאו לו שם רע ותמיד הפסיד בהם,די להזכיר את התרגיל המסריח ואת ההפסד לקצב שכולם כאילו היו בכיסו, אך אף אחד לא חשב לקיים את דיברתו לפרס(עקב זילזול).גם עכשיו ,אני בטוח שפרץ מילמל משהו על אי-התמודדות אך לא חלם לקיים זאת,כי פרס ''הסריח'' מחוסר בטחון.
וילנאי הוא התמים הכרוני,מאמין לפרס בן ה-82 כי יהיה ראש ממשלה? נו, אם זה רצה להיות ראש ממשלתנו עדיף שישאר השר לאיכות הסביבה |
פרס הבטיח הבטחה אמיתית ווילנאי צדק
