|
למר סגל | |||
|
|||
טיבו של כל מדע הוא השאיפה להתקרב לאמת, והיכולת לשנות את מסקנותיו בהתאם לממצאים העולים משטח. מדענים מסוגלים לטעות, גם אם יש בהכרזה זו משום סתירה לתדמיתם העצמית. יש גם להיזהר מלקבע את הארכיאולוגיה כמדע מדוייק, כדוגמת המתמטיקה, ולזכור שישנם גם ''מדעי'' החברה והרוח. ואפילו במדעים המדוייקים חלו, חלים ויחולו שינויים. ניתן גם, אם נרצה להיות מאוד-מאוד ציניים, לשאול איזו מין דת רצינית היא זו, כאשר פוסק הלכה אחד אומר א' ופוסק אחד אומר ב'? אך עדיין, אין זה מוקד השאלה. המוקד הוא זה: האם ניתן לרתום את המדע לשירות האמת? אם כן - מדוע לוותר עליו? | |||
_new_ |
אריה, יש כאן עירבוב מושגים | |||
|
|||
ראשית, המתימטיקה איננה מדע. נהוג לכנות אותה כ''אם המדעים'' והיא כלי שבלעדיו שום מדע אין לו קיום. אבל המתימטיקה בפרוש איננה מדע. אפילו המתימטיקה השימושית איננה מדע. המונח מדעים המדוייקים (פיסיקה, כימיה וכו') הוא מטעה כי אין דבר כזה. תמיד יש שגיאה או אי דיוק. מה שמייחד את המדעים המדוייקים זה היכולת לכמת (מלשון כמות) את מידת הדיוק, וכתוצאה מכך לחזות מראש תוצאות של ניסויים. המושג ''מדעי הרוח'' הוא אוקסימורון שקיים רק בעברית ואיננו נמצא בשום שפה אחרת. הארכיאולוגיה היא בהחלט ''מדע'', אם כי לא מדע מדוייק. | |||
_new_ |
''מדעי החברה'' | |||
|
|||
דווקא כן קיים באנגלית (לא כן?) ממתי אפשר לכמת באופו מדוייק את התנהגות האדם בחברה? כך או אחרת, תודה על ההארה. | |||
_new_ |
יש בהחלט תחומים | |||
|
|||
במדעי החברה שאכן עונים להגדרה מדע, אבל לא הייתי עושה הכללות, כי כאן הצליחו לערבב כל מיני נושאים שאינם יותר מאשר היענות ללחצים של הפוליטיקה התקינה. | |||
_new_ |
ויתור על המדע | |||
|
|||
לק''י אריה אינני מותר על המדע. הרי אמרתי לך שבעקבותיו של הרב קראתי את הספרים שיינתה להם ואני מכיר כללית את הנושא. אבל אני מיחס לזה יותר כאל רומן הסטורי מאשר כאל מדע. זה כמובן מסייע בלימודים וגם משובב נפש בהפסקות אבל לא יותר מכך באשר לפוסקי הלכה אתה טועה. בניגוד לרושם הנוצר בציבור יש בסיס משותף רחב ביותר בין חכמי ההלכה רק שבאופן טבעי יש נטיה להבליט את המחלוקות שהן יוצרות את ההבדלים והיחוד. ולרפי אשכנזי - אין זו דעתי אני רק מעביר את דעתו של מורי יוסף קאפח. אליצור | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |