| המדינה צריכה לממן את פעילות ההסברה של נבחריה ופקידיה. והיא אכן מממנת, אולי מעט מדי.
יחד עם זאת כל גורם ישראלי בעל עניין, כולל נבחריה, ראוי שיתגייסו לפעולות ההסברה הבלתי פורמליות. ואין פה רק שיקול תקציבי (כי הרי תקציב ההסברה לא מספיק למחיר הוצאות כוס קפה למוזמני הכנסים בשנה), אלא שיקול של הזדהות, העברת מסרים אחידים ומאמצים משותפים כדי להגיע לכלל היעד והביא הישגים.
אין העובדה שנבחרי ציבור פועלים פורמלית (בעצם היצור הפורמלי שלהם) מונעת מהם להשתתף במאמץ הבלתי פורמלי. ההבדל הוא רק במממן אבל לא במטרות ההסברה.
גורמים זרים לא קובעים תוכן לנציגי ישראל ונציגי ישראל מעבירים את המסרים הפורמליים דרך הקשרים הלא פורמליים האלה (סיוע לוגיסטי אדיר של גיוס קהילות יעד). אותם ארגונים מתנדבים מיישרים קו בד''כ עם ההסברה הישראלית. לכן אינני רואה פסול ביציאת חברי הכנסת למסע המענג לאמריקה. |