|
למשל - אוטונומיה. למשל, הסדר עם ירדן. הצורה הכי פחות רצוייה היתה דווקא זו שנקטו בה אבות האיוולת: הבאת אירגון טרור מהקשים בעולם מטוניס לאיזור הקונפליקט, לתת להם לנהל את המערכת האזרחית של ערביי הגדה. התוצאה פרט לטרור ורצח היתה צפויה: לא ניבנתה בגדה תעשייה ולא הוקמו מערכות מישקיות, לא החלו בפרוייקטים של בניית מוסדות חינוך ומוסדות אזרחיים חיוניים אחרים, הכלכלה דשדשה במקום ולמעשה נסוגה בעשרות אחוזים ב-12 השנה מאז אוקטובר 1993 ; האדמיניסטרציה מושחתת, אי סדרים כספיים, והכסף שהיגיע מאירופה ומיפן למטרות בנייה הלך לרכישת אמל''ח ולמימון טרור.
האם קברניטי מדריד, ובראשם יצחק שמיר, חלמו על הפיכת שיחות אלה למנוף להשליט טרוריסטים ומחרחרי מלחמה, באיזור הטעון מאד ממילא של הסכסוך הישראלי-ערבי?
זו איוולת שככל שחושבים עליה יותר, כך גוברת ההשתאות נוסח סכלות מדינית שכמעט אין לה תקדים ברשימת מעשי האיוולת March of follies בהיסטוריה (ראו ספרה הידוע של ברברה טוכמן). |
התהליך שהחל במדריד יכול היה להסתיים בצורות רבות
