  
  
  
|
 |
|
||
  האם אנו בדרך לעידן חטיפות? |
|||
|
|||
כנראה שכן. אבל מן הראוי לא לקרוא לזה עידן החטיפות, כי לדעתי הן לא יחזרו לככב לבדן. החטיפות הן המשכן של מבצעי הטרור, והמחבלים המתאבדים. הפלסטינים מבינים שהם צריכים ליזום שינוי במלחמתם בישראל, וחוזרים לחטיפות. בחטיפות אפשר לשחק ולמרוט את עצבי היהודים כנראה יותר מבום של שניה וגמרנו. אין זה אומר שהם לא ימשיכו בירי קסאמים ומחבלים מתאבדים. הם יחזרו לסורם מהם מאוד כשיבחינו שזה האינטרס המידי שלהם שהתשלום עליו יהיה קטן מהחשש. שינויים בשדה הקרב הפלסטיני הם נדרשים כדי להשיג יתרון מבצעי או מדיני. הם חייבים לגוון את אפשרויות הלחימה שלהם: * הם עושים היום כל מאמץ להאריך את טווח טיליהם ולהתקין בהם רש''קים גדולים יותר, * הם עושים מאמצים להצטייד בכלי טיס זעירים, דאונים, מטוסים קלים. עם מטוסים קלים ישנה בעיה כי קשה להחביאם, * הם עושים מאמצים להצטייד בחומרים רעילים, כימיים ובקטריולוגיים. מידיעה אישית הם עשו זאת ב-99 וכל המהלך נחשף וסוכל. אינני יודע מה קורה היום, אבל אני משער שהרצון והמגמה קיימים. * הם מנסים למצוא מענה לגדר הבטחון: אחד - שיגור אמצעי נפץ מעליו, שנים: בדיקת יכול פריצה מהירה דרך הגדר והעלמות מהירה בתוך מרחבי ישראל עוד בטרם הגעת כוח צה''לי ראשוני לאזור הפריצה, שלוש: המשך פרוייקט המינהור מתחת לגדר. קל בעזה קשה יותר ביהודה ושומרון (בגדול, אם כי ישנם מקומות בהם יש אדמה שחורה ומעט מסלע). * חיזוק קשרים עם ארגוני טרור פלסטיניים-חו''ל. וכבר קראנו ידיעות על מפגשי חזבאללה, חמאס וסורים בדמשק במטרה לדון על המשך המלחמה בישראל. * חיזוק קשרים עם ארגוני טרור אסלאמיים, כמו אל-קאעידה ונגזרותיה. נציגי אל קאעידה כבר נמצאים בעזה. כוחות של מספר תנועות אסלאמיות כבר פועלות בסיני ובירדן, וכבר הוציאו פיגועים. הטענה ששון נוריאל היה אולי סוכן שב''כ היא לכל היותר תירוץ טוב שאפשר לומר כנגד כל קורבן טרור או חטיפה. בסופו של דבר בספר התעמולה הפלסטיני כולנו סוכני שב''כ, וגם גדעון ספירו אם חס וחלילה ייחטף מתי שהוא ע''י גורמי טרור שרוצים הישג מיד ועכשיו. אם טלי פחימה היתה נרצחת בהגיע לג'נין, גם אז היו יוצאות הודעות תנזים/חמאס שהיא היתה סוכנת שב''כ. מאחר שקשה לפלסטינים להוכיח דבר כזה, הם נפלטים למקום שגם לאחרים קשה להכחיש. הוצאתו להורג? או יותר נכון רצח של ששון נוריאל היא אקט טרוריסטי ברור ופשוט. ולכן יש לגנות אותו ולהלחם נגד תופעת החטיפות והחוטפים (הארגון כולו חייב לשאת באחריות פעיליו). אין כאן שאלה של מבחן חוקי או מוסרי. בעוד כוחות צה''ל פועלים כחוק ותוך מגבלות מוסריות על עצמם, ומסכנים לעיתים את עצמם אפילו מעבר לסביר, הרי ארגוני הטרור פועלים מטעם עצמם (עם אוכלוסיות תומכות אך מפוצלות) כנגד אזרחים ולא כנגד חיילים. אי השוויון הזה עוזר למחבלים במלחמתם, כי הם לא כפופים לשום חוק או אמנה ומקשה על צה''ל ובכל מגדיל את הנפגעים. הפלסטינים מהנהים מהשגים תעמולתיים רק משום שהם מכניסים את המלחמה לבתיהם ורחובותיהם. ויש לכך עשרות דוגמאות בולטות. לכן גישתי העקרונית גורסת שנכון שעדיף מו''ם על פעולה צבאית, אבל רק בהקשרים הרחבים של עשיית שלום עם פרטנר שרוצה לעשות שלום ויכול לעשות שלום. במלחמה בטרור אין מו''ם עם האוייב, אלא רק כחלק מן המלחמה, ולטובת הישגים בשטח, בזמן ובאמצעים. ישראל חייבת מיד להגיב בנחישות ולהעלות את מחיר החטיפה למקום שלא יהיה יותר כדאי למחבלים, למקום שיגרור לחץ מן הרחוב להפסיק את המשחק על הדם. כל שיחה ומו''ם לפתרון, נותן מתנה לידי החוטפים ומעודד אותם להמשך דרכם. ובצורה כזו אנחנו נגביר את קצב החטיפות ואת מחירן וניזקן. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי