|
התגובה של איריס היא דוגמא מצויינת לבערות ואי הבנה. היא שולחת אותי להתאסלם. כל מי שקורא אותי כאן, יודע שאני אדם חילוני, רחוק מדוגמה דתית כלשהי. הכיצד אתאסלם? האימאם מעזה ורב ההתנחלויות רחוקים ממני באותה מידה. הרב הראשי לישראל והארכיבישוף של ניו יורק, רחוקים ממני באותה מידה.
כנ''ל כשהיא מכנה את השהידים היהודים (המתנחלים) ''אחיי''. שוב הפגנת בורות. מי שקורא אותי הבין זה מכבר שהמתנחלים אינם ''אחיי'' אלא אויביי המרים שאני מצוי עימם במלחמת אזרחים חריפה, בהבדל מהם, אינני משתמש בנשק חם, אלא במלים ובמאבק פוליטי דמוקרטי.
והנה עוד הבדל ביני לבינה. בעוד לי אין כל בעייה להסתייג ולגנות את המתאבדים הפלסטינים ואת שולחיהם, איריס אינה מוכנה להסתייג מהרוצחים והטובחים היהודים, כמו גולדשטיין ושאר רוצחי המחתרת היהודית. היא חיה עם ''הלא בני אדם'', אם להשתמש במינוח שלה, בשלום ובהשלמה. על כך בוכה הנביא. |
איריס ממשיכה לא להבין
