|
1. החשב הכללי מסביר את מה שמסביר מהזווית שלו ויש להבין את דבריו בהקשר הזה. יש עוד גורמים המשחק הזה עם ה''אמת שלהם'', שמאזנת את טענותיו (על אף שקראתי אותן רק בכללי, זו ההתרשמות שלי).
2. מערכת הבטחון מציגה בכל זמן נתון נתונים בדוקים. אבל כפי שכבר חזרתי ואמרתי לך, שישנם עסקאות בתחום הזה שלוקח להן זמן רק להיסגר תוק קבלת אישורים מפרלמנטים, ממשלות וצבאות זרים וגם נכנסים בהן שינויים בד''כ ע''פ רצונות פוליטיים של הלקוח. לעיתים עסקאות כאלה מתבטלות לפי החלטה פוליטית שאין לנו שליטה עליה, והתע''ש נשאר תקוע עם עסקה מתגלגלת שלא ממומשת. את כל זה אי אפשר להציג כל שנה בתוך אותה שנה. זה בא לידי ביטוי טוב יותר בתקציב הרב השנתי. כדי להקל על סגירת העסקאות למערכת הבטחון יש ''צ'ק פתוח'' שמאפשר לה לנווט נכון בתוך אותו 'בלגן' של שוק הנשק הבינ''ל, מתוך כוח והשפעה על מרכיבים גדולים של התהליך. זה חיוני לקידום העסקים והוכחי עצמו עד כה.
אופי עסקאות מסוג זה שכיח במשק הנשק העולמי, לכן סוג זה של גלגול כספים נכון כאן ואינו נכון במשרדי הממשלה האחרים שפועלים בשוק פחות דינמי ומשתנה ע''י כוחות פוליטיים חיצוניים לישראל. כאן בפנים הכל נמצא בתוך שליטה של האוצר והממשלה, עד כמה שהשליטה הזו מוגבלת גם היא.
3. הבאתי את דבריו של גולדברג ביחס לחשב הכללי ולאוצר וזו היתה כוונתי. למה זה צריך לעורר אצלך סערת נפש?
4. אותן נישות בתקציב הבטחון שאינן בשליטת גורמים ישראליים תמיד יוותרו בחוסר וודאות ובגרירת תקציב משנה לשנה, כי ככה נוהג המשק הזה בעולם. זה לא מונע את טענתי הראשונית שהחשב הכללי ומבקר המדינה יכולים כבר היום להכניס את אפם לסוגיה הזו, ללמוד אותה ולבקר אותה. ויותר משרוצה הפרה לינוק היא רוצה להניק במקרה זה, אבל החשב והמבקר לא רוצים ממש לינוק. למרד הבטחון אין מה להסתיר כלל מפניהם. חבל שמר גולדברג לא כתב פיסקה המבקרת את פעילותו בעניין. |
אתה עדין מפספס
