|
ביבי פיקח או חכם, או לא שניהם, בדיוק כמו רוב רובם של פוליטיקאינו. אינני יודע לאיזה ''בוץ של מחדלים'' הוביל אותנו ביבי, אבל אם כוונתך ל''חברון'', ''שייח' יאסין'', ''המנהרות'' ושאר בירבורים, אז הבוץ הזה דבק בו כי הוא רק ''היה בסביבה'' והתלכלך כמו כולנו בבוץ של אוסלו. בכל מקרה תקופתו היתה היחידה ב-12 השנים האחרונות, בו רף פיגועי הטרור היה בירידה עד כמעט למינימום.
לגבי לייבוביץ', אכן חכם היה ואכן היו לו לעיתים דיברי טעם. לייבוביץ לא חידש הרבה בעניין הטענה שאין היהודים יכולים לחיות עם ערבים, יש גם ימנים הטוענים זאת. לייבוביץ' גם לא התמודד עם חוסר היכרותו את הצד הערבי של הסכסוך. כל אמירתו היתה מתוקף אמונתו הדתית שאינה שמה משקל רב למדינה החילונית, ומכאן שבעיניו לא היתה כל משמעות לגבולותיה של המדינה, שהיא אכן כלי שרת בידי אזרחיה. שהרי יהודים חיו ויכולים לחיות גם ללא מדינה לאומית.
לייבוביץ' גם לא דיבר על שלום, אלא על חיים זה לצד זה במלחמה או בהפסקת אש. הוא דאג לשמור על רוב יהודי במסגרת גבולות 67'.
העובדה שאיננו יכולים לשלוט על מיעוט ערבי גדול היא עובדה אמפירית שאפשר לתחם אותה. אפשר לשרטט קו גבול שמספח את מרבית המתנחלים ועדיין לשמור על רוב יהודי. זה עדיין עומד בהגדרות של החכם לייבוביץ'.
לייבוביץ' לא נתן דעתו לאפשרות הסבירה שהסכסוך לא יסתיים בגבולות 67', ואז מה? נצטמצם לגבולות 47' ונוותר על שטחים רוויי ערבים או נצא לגלות?
אם רוב יהודי הוא הבעיה, רוב כזה בהישג יד במפספר פתרונות הומאניים וחוקיים וללא צורך לקדש את גבולות 67' ולגנות את ה''כיבוש''. |
צבי
