  
  
  
|
 |
|
||
  למען הדיוק |
|||
|
|||
שוב „המציאות מוכיחה”? חשבתי כבר שעברנו את המשוכה הזו. לא היה שלום בלי ההתנחלויות ואין שלום גם איתן. אין שום קשר בין ההתנחלויות לבין שלום או היעדר-שלום, ולא זכורה לי התייחסות מפורשת של לייבוביץ להתנחלויות. הוא הטיף ליציאה מכל השטחים שנכבשו ולהתכונן שוב למלחמה הבאה. היות שזה לא נעשה, לא ברור לי כיצד ניתן לראות שהוא צדק. הביטוי המטומטם „יהודו-נאצים” נועד רק כדי לזעזע. לא היתה בו שום תובנה. אבל למען הדיוק ההיסטורי – היו אי אילו קשרים בין יהודים לנאצים. לא התעמקתי בנושא, ואין לי כרגע מראי מקומות. בכל זאת – בשנות העשרים או השלושים היתה קבוצה קטנה של יהודים שניסתה בגרמניה להתקבל לשורות המפלגה הנאצית. הם לא התקבלו. בנוסף – יש ספר שאינני יודע מי כתב אותו, שנקרא „החיילים היהודים של היטלר”. הוא הופיע גם בעברית. הוא עוסק באופן מפורט ביהודים למחצה או יהודים חלקיים ששירתו בוורמאכט. חלק מהם גם שלחו מכתבי תמיכה להיטלר לאחר שניצל מניסיון התנקשות. בסופו של דבר הודחו כולם מהצבא הגרמני, אבל רק בשלבים מתקדמים של המלחמה. כל זה אינו קשור לביטוי של מחרחר המלחמה הירושלמי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ''החיילים היהודיים של היטלר'' |
|||
|
|||
אל תיפול למלכודת הזו. החיילים היהודיים של היטלר היו כולם גויים ע''פ הכרתם. זה שמישהו בשרשרת הגנים של משפחתם היה בדור שני, שלישי או רביעי אחורה גם יהודי לא הפך אותם ליהודים. כי כידוע שיהדות אינה דם וגזע, אלא הכרה, אמונה ומעשה. כל החיילים שהספר מתייחס אליהם פעלו כגרמנים ''טובים'' מתוך תודעה ואמונה שהם משרתים את ה''טוב''. נאמנים למולדתם. חלקם הגדול אפילו לא ידעו שהם נושאים ''לכלוך יהודי'' בקירבם. מרביתם המשיכו לשרת עד סוף המלחמה. חלקם שכאילו נחשפה ''יהדותם לכאורה'', היו צריכים להוציא אישורים מיוחדים כדי להמשיך ולהילחם נגד אוייבי הפירר. והם קיבלו אותו. רק מעטים הצליחו להתחזות לגרמנים גויים כדי לחמוק מהמוות. והם דווקא היו יהודים באמת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לגרמנים היה ''דרוג'' |
|||
|
|||
בו הם השתמשו לקבוע את מעמדם של בני ''גזעים'' שונים. היה להם מעמד מיוחד שנקרא ''מישלינג'', שהיתייחס לאנשים שנחשבו ל''אריים'' עם פסול ''קטן''. גרמנים עם סב או סבתא יהודיים ''זכו'' לפעמים להיכלל במעמד הזה, והורשו לשרת בצבא הגרמני. כפי שאתה ציינת הם ראו את עצמם כגרמנים לכל דבר והיו גאים ב''זכות'' שניתנה להם ל''שרת את המולדת'' (במאמר מוסגר, ספירו לא ''זכה'' למעמד הזה ונאלץ להימלט עם מישפחתו לפלשתינה. מי יודע איזה קריירה הוא היה עושה שם אם רק היו נותנים לו הזדמנות. אותו דבר נכון לגבי יהודי אחר, הלמוט אוסטרמן, הידוע גם בכינוי ''אורי אבנרי''). תופעה מעניינת היא שהיו מיקרים שהגרמנים התעלמו לחלוטין מהרקע היהודי כשזה היה נוח להם. בצי הגרמני שרתו עשרות קצינים שהיו להם אם או אב יהודיים. קראתי לא מזמן ראיון עם בנו של מפקד אונית המערכה ''ביסמארק'', קצין בדרגת תת אלוף או אלוף. הבן טוען שסבתו - אמו של אביו - היתה יהודיה ולמרות שזה לא היה סוד, זה לא מנע ממנו לקבל את הפיקוד שהיה הכי יוקרתי באותה תקופה בצי הגרמני. ידוע גם הסיפור שבשהביאו להימלר עדויות שעוזרו הראשי, היידריך, הוא ממוצא יהודי (היתה לו סבתא יהודיה אם אינני טועה), תגובתו היתה ''אני קובע מי הוא יהודי'' Wer ein Jude ist bestimmt ich | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הלמוט אוסטרמן |
|||
|
|||
להלמוט אוסטרמן חגיגה קרובה? יום הולדת קרוב בשעה לא טובה! לא יפליא אותי לקרוא איחולי לידה, ממספר מופרעים ב-ה'הידיעה! | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי