| שהכלכלה משפיעה על עשיית ההי טק/תעשיה בכלל. וארה''ב נמצאה בקושי כלכלי, כמו כל העולם (מחירי נפט, משבר היי טק, הוצאות מלחמות). בעיה נוספת לארה''ב ואירופה היא התעוררות דרום מזרח אסיה. מזה כ-10-12 שנים הודו וסין, סינגפור וטאייוון הולכות ומרחיבות את פיתוחי התשתיות שלהן. התהליך חד ביותר בעיקר בהודו ובסין כי הן התחילו מאוחר יותר ומתאמצות עכשיו יותר לצאת ממעגל המשק הישן והסגור שלהן, ולצעוד לכיוון ההי טק, המחקר המדעי ויישומיו ופחות על השוק המסורתי של תעשיות עתירות עבודה וחומרה. במונחים של גודל שוק, אנחנו מדברים על כמעט חצי עולם (במונחים של אוכלוסיה. התל''ג עדיין נמוך,אך הוא גדל בקצב גבוה בעשר השנים האחרונות).
גם התעשיה הישנה והמסורתית מתעדכנת ומייצרת יותר טוב, יותר מהר ויותר זול מוצרי מחייה בסיסיים (כמו מזון, הלבשה, הנעלה, בינוי, ריהוט, מוצרי חשמל ותקשורת ביתיים), אבל יותר כספים והכשרת אנשים מושקעים בנושאים של מדע, טכנולוגיה ומקצועות תומכים כמו תעשיה וניהול, כלכלה לסוגיה.
הדחיפה המרכזית של השלטון המקומי יוצרת תיעדוף למקצועות אלה וגורמת לזרימת כוח אדם איכותי ממקומות דלי ביקוש לכיוון הודו וסין. היום רואים במקומותאלה יותר ויותר אנשי מדע ותעשיה מערביים שם. מתקיימים קשרים עסקיים בין חברות סיניותוהודיות עם גורמי תעשיה וגורמי ידע באירופה ובאמריקה (וגם בישראל), והכל ע''פ מיטב דפוסי ההתנהגות המוכרים לנו במערב. |