|
אני חושב שאתה קצת מגזים | |||
|
|||
זה נכון שלמוסלמים חשבון ארוך עם המערב, אבל עד לסוף מילחמת העולם הראשונה שום מדינה ערבית לא היתה תחת ''כיבוש'' בריטי. היתה נוכחות בריטית במצריים החל מהרבע האחרון של המאה ה 19, אבל זה לא היה בדיוק כיבוש, והמצרים נהנו ממידה רבה של עצמאות (הרבה יותר מאשר ארצות ערביות אחרות שהיו חלק מהאימפריה העותומנית). | |||
_new_ |
אני חושב שאתה קצת מגזים | |||
|
|||
ומה עם הודו? ואפגניסטן תקופת מסוימת. | |||
_new_ |
הודו ואפגניסטאן אלו ארצות ערביות? | |||
|
|||
בהודו היה מיעוט מוסלמי עצום (היום פאקיסטאן) אבל גם אלה אינם ערבים. לא טענתי שלא היתה אימפריה בריטית שהשתרעה על חלקים גדולים של כדור הארץ. העובדה אליה היתייחסתי היא שאף ארץ ערבית לא היתה חלק מהאימפריה הזאת למעט מצריים, אחרי שהבריטים רכשו את תעלת סואץ ברבע האחרון של המאה ה 19, וגם שם לא היה שילטון בריטי ישיר. | |||
_new_ |
זה אולי בגלל שהויכוח התחיל בעניין המוסלמים | |||
|
|||
ואתה אולי בלי משים הצטמצמת לעניין הערבים. הטרור של היום אינו תולדה של רק ערבים, אלא תוצר של אסלאם קיצוני. | |||
_new_ |
נכון שהבריטים לא הוגדרו ככובש במצרים | |||
|
|||
במחצית השניה של המאה ה-19, אבל הם נתנו את הטון בפוליטיקה הפנימית כדי להפיק רווחים פוליטיים. בכלל, האימפריאליזם היתה שיטה לנצל את העמים החלשים שעדיין לא התעוררה בהם תנועות לאומיות, לטובת המדינה האירופאית הכובשת. בריטניה ויתר אירופה החלו במירוץ לרכישת קולוניות והשפעה מתחילת מה שמכנים ''ההסטוריה החדשה'', המאה ה-17 תחילת ה-18. הנצלנות הזאת קיימת אפילו היום. הקולוניאליזם הבריטי בסוף המאה ה-19 דווקא השתלט על חלקי ארץ והושיב בהם מנתיניו (מתנחלים) כשברוב המקומות הם עדיים מחזיקים מעמד. בריטניה השתלטה על מזרח אפריקה - מסודאן ודרומה עד לדרום אפריקה, כאשר מרבית האוכלוסיה באזורים אלה היו מוסלמים. בריטניה הסכימה עם צרפת על גבולות חלוקת השלל בכל העולם, עוד לפני שהשתיים השתלטו על המזה''ת ב-1917. רק לשם איזון התמונה, האסלאם הקיצוני אינו תוצר של כיבושים מערביים חיצוניים אלא תוצר של האסלאם עצמו, לא מותנה בעקרון בעבר הקולוניאליסטי של המערב. התפתחות הקנאות ההרסנית נשענת על ערכים באסלאם, שישי חוגים המפרשים אותו לחומרה ורואים בהם פרשנות להשליט את כיבוש האסלאם על כל הארץ. לעומתם ישנם מוסלמים מתונים שמבינים שהצגת האסלאם באור פגום כזה פוגעת קודם כל במוסלמים. נקווה שעולם האסלאם, הגדול, המפוצל והדינאמי, יידע להקים הנהגה ראויה שתוביל את המוסלמים לחיי פשרה ושלום עם סביבתם הלא אסלאמית. כי כפי שזה נראה כיום, המצב חמור מאוד. ישנם חוגים אסלאמיים קיצונים, שהם המיעוט נותן הטון היום באסלאם ולעומתם רוב מוסלמי מתון, שקט שלעיתים מבין את הקיצונים שבו, וחלקם הקטן אפילו תומך בהם בקטנות ובסתר. | |||
_new_ |
''ישנם חוגים אסלאמיים קיצונים, שהם המיעוט'' | |||
|
|||
זה בדיוק שורש הבעיה. בלי להכנס לוויכוח מה גודלו של המיעוט, כשאתה מדבר על ציבור של כמיליארד ורבע בני אדם (זה למיטב ידיעתי המיספר המשוער של מוסלמים בעולם), גם ''מיעוט'' יכול להוות בעיה רצינית. והבעיה מחמירה עוד יותר מאחר ואין כל ספק שגם בקרב הרוב ''המתון'' יש מידה לא קטנה של אהדה ותמיכה פאסיבית במיעוט הקיצוני. יותר מפעם הוכח שאין כל נכונות או כוונה בקרב הרוב ''המתון'' לנקוט בצעדים מעשיים כל שהם למיגור הטרור. | |||
_new_ |
הרוב הדומם תמיד פחות אקטיבי | |||
|
|||
אם הוא גם אוהד אז ברור לאן זה מוביל. אבל זה נכון לא רק אצל המוסלמים או אצל חברות בהן צומח טרור. זה נכון גם בחברות, עמים, בכלל: יש מיעוט שמוביל מהלכים בנחישות והרוב לכל היותר חורק שנים ולא עושה דבר. לחילופין כמו שציינת חלקים גדולים של הרוב הם אוהדים...... דוגמאות מקומיות: 1. ההתיישבות העובדת עד שנות ה-70. 2. המתנחלים, מתיישבים מאז. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |