|
היתרים לעומת הגבלות | |||
|
|||
בישראל - נשים בנות האוכלוסיה בכללותה (בניגוד לצבא מקצועי/שכיר) משרתות בצבא, מטיסות מטוסי ומסוקי קרב, מדריכות בבית הספר לשריון, מפעילות ציוד מתוחכם. אין מדינה אחרת בעולם (למעט אולי שוויץ) שכך הדבר. בישראל קיימת צורת התיישבות חקלאית/תעשייתית בעלת תפיסה יחודית - היא הקיבוץ. שגורה בהוויה חברתית זאת אי הפרדה מוחלטת בין המינים (תפיסת המקלחות המשותפות וכד'). באופן הוויה זאת, שהתפתחה, קיים כיום שילוב יחודי ומעניין של תגמולים אינדיוידואלים דיפרנציאלים עם סולידריות ותמיכה קולקטיביסטית. רווח הנוהג לפיו צעירי התיישבות זאת נשלחים לאחר השרות הצבאי לתור ארצות ותרבויות אחרות, למשך תקופה ממושכת. בישראל נהנים יהודים אדוקים בדתם מהחופש והפרטיות לשמור באיזורי מגוריהם על אורחותיהם, כגון תחום השבת. חופש זה מופר בכל מקום אחר בעולם, פרט למדינת הלאום היהודי. ניתן להוסיף עוד. | |||
_new_ |
שרון: מספר טעויות ותוספת | |||
|
|||
1. אם זכרוני אינו מטעני, בצבא ארה''ב משרתות נשים בתפקידים קרביים לא פחות. 2.על צורת ההתיישבות הקיבוצית צריך לכתוב ''הייתה קיימת''. בפועל, נותרו קיבוצים מעטים ביותר שהינם יותר מישוב שיתופי. הערבות ההדדית והסולידריות הם חלק ממיתוס. כבת קיבוץ (שעזבה) אני יכולה לומר, שהסולידריות ותגמול לקשיש (אמא, במקרה שלי) שעבד יותר מחמישים שנה במפעל הקיבוצי (והייתה נשואה לאחד מילדי הקיבוץ הראשונים) נמדדים בתקציב חודשי הדומה לזה של חייל משוחרר, ובתחנונים ממושכים לכל טיפול פשוט (תיקון חלון, ברז שדולף). 3. תוספת:יהודים חרדים נהנים בישראל מיכולת כפיית אורחותיהם על כל תושבי המדינה. | |||
_new_ |
לשקד: התייחסתי לתפיסת הקיבוץ. הפרקטיקה בפועל | |||
|
|||
של מאבקי כוח ומשחקי סך- 0 בין קבוצות חברים, כמו גם נברנות קטנונית וגישות צרות עין - גם לכך התייחסתי בכתבה ''באייל הקורא'' (אודות ''מתקפה ערכית'') יש כמובן הבדל ברמת המאבקים ובגישות אלה בין קיבוץ לקיבוץ. אשר לצה''ל, התייחסתי לצבא-העם, בעוד הצבא האמריקני הוא צבא מקצועי/שכיר. גם בעיות הכרוכות באכיפת-יתר דתית תוך ''סיוע שלא דשמייא'' של עסקנים פופוליסטים דתיים, הדבר לא נעלם ממני. ניסיתי להצביע על נקודות זכות. קישורים: הקיבוץ במורד: תקיפה ערכית ותוצאותיה: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=674&rep=35180&... | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |