  
  
  
|
 |
|
||
  זב''שם, זב''שנו |
|||
|
|||
ההתנהגות הפרידמנית ידועה מזה כמה עשורים והיא משקפת ראיה של מזרחנים חובבים שיותר מאשר הם מזרחנים הם אנשי הזרם המתקדם בהגדרת האזרח בחברה הבין לאומית החדשה. האדם החדש הזה מסתכל כל הזמן על עצמו ושואל איפה הוא טועה, איפה הוא לא היה בסדר לזולת. זה יפה, אבל במידה. והם מתעסקים רק בבקרה עצמית, ולא מציבים רף מינימלי לאחר, שהוא במקרה גם אוייב, ובכך מותירים את המצב ללא פתרון נראה באופק. המצב הזה מעודד את הצד השני לקיצוניות ולאגרסיביות. בעניין התמונה שציירת לגבי שמעון פרס והציטוט שלו ש''הטרור איננו בעיה שלנו'' זה שיקוף של כל הכשלונות שלנו בשלושים השנים האחרונות לטפל בסוגיה הפלסטינית. הטרור אינה בעיה למי שמבצע אותו, אלא דרך ביטוי חוקית, מעשית לגחמותיו, שאיפותיו ומטרותיו. ואם את זה פרס לא מבין, אז למה אנחנו מופתעים בימים אלה כשהוא אומר את מה שהוא אומר, ושישראל נסוגה מעזה ללא תביעה לפירוק ארגוני הטרור? אנחנו משחקים אם עצמנו ומתעלמים מהמציאות הסובבת אותנו ומתנהלת לפי קודים אחרים משלנו. הטרור היא הבעיה של נשוא הטרור ולא נושא הטרור. הגורמים לטרור הם לא תמיד תלויים בדרכו של קורבן אלא רק בעובדת קיומו. ובודאי כשמדובר בקורבנות טרור אסלאמי. הטרור הערבי נגד ישראל אינו כתוצאה מהכיבוש (67') אלא מהקיום של ישראל (כיבוש 48'). כיום בויכוחים הפוליטיים הפנימיים בישראל אנחנו בכלל לא מתייחסים ליום שלמחרת השלמת הפינוי (אם נפנה הכל). מה קורה הלאה? מה דרישות הפלסטינים? רמזים לכך אנחנו שומעים כבר היום ושמענו יותר בעבר, והם מצביעים על נחישות להמשך פעולה לפירוק ישראל המדינה היהודית והפיכתה למדינת כל אזרחיה. התהליך הזה יכול לכלול הרבה פתרונות - מהשמדתה של מדינת ישראל ואזרחיה וגרוש הפליטים היהודים ועד יצירת מדינת פלסטין גדולה של כל תושביה בה היהודים יהיו מיעוט במדינה ערבית לא דמוקרטית. הכל פתוח, הדיעות השונות קיימות, אבל עדיין אין צורך להחליט ולהכריע אצל הפלסטינים. הם לא צריכים להקדים את הרכבת. עמדתו של פרידמן דומה כשהוא בוחן את הטרור האסלאמי הבינ''ל. הוא לא רואה חברה עם דפוסי פעילות שונים משלו, הוא לא מבחין בעקרונות ההפעלה של החברה המוסלמית, הוא לא מזהה מטרות. הוא מסתכל עליהם במשקפת מערבית בעוד הם מחזירים לו מבט במשקפת ערבית. גם הטענה שאין ''מטרות ברורות לטרור האסלאמי'' הן מגוכחות. בודאי שחברות שלא רואה בטרור האסלאם הקיצוני בעיה הן לא מציבות את הטרור האסלאמי בסולם גבוה בתוכנית האיסוף המודיעינית. כל התקלות והחורים השחורים עד ימינו, כולם נשענים על עיוורון מודיעיני מול ארגוני האסלאם הקיצוני ברחבי העולם. אז מה הפלא שלא יודעים כלום? בניית מקורות מודיעיניים איכותיים עורכת שנים, בודאי מול אוייב פלואידי, מפוצל (בכל רחבי העולם), ממודר בינו לבין עצמו. לכן לא יודעים עליהם הרבה. מאז 2001 התחילו כל ארגוני המודיעין המערביים לקחת את האסלאם הקיצוני כיעד מודיעיני ראשוני. עכשיו צריכים לתת לזמן כדי שאותם ארגונים יבנו מארגי מקורות מידע שיזרימו אינפורמציה איכותית ורלוונטית בזמן הקרוב לזמן אמיתי. זו משימה קשה, מורכבת אבל אפשרית. ''כאשר זה קרה, רעייתו של ראש ממשלת בריטניה התבטאה בפומבי שהיא ''יכולה להבין לנפשם של צעירים הנוקטים באמצעים כאלה כשאין להם מוצא אחר''. מעניין לדעת אם גדלות הנפש שלה מכסה גם את הארוע של אתמול בלונדון או שהיא מצטמצמת רק לארועים בהם הקורבנות הם יהודים. דורון רוזנבלום פרסם לפני כשלוש שנים ב''הארץ'' מאמר סטירי יפה על הנושא, סטירה שבדיעבד התגלתה כנבואית – לצערי אינני זוכר את המועד המדוייק בו זה התפרסם''. לגבי בריטניה היא ראויה לגינוי על חוסר אחריותה המשווע ביחסה לטרור המוסלמי ועל שהיא מציגה פנים דו פרצופיות מולו - האחת מול הטרור ה'עולמי' הפוגע בה והשני מול הטרור הפלסטיני הפוגע בישראל. אפילו שבעבר הטרור הפלסטיני פגע גם במדינות שלישיות, הם עדיין ממשיכים ומעבירים קו בין טרור לגיטימי מדיני נגד ישראל לבין טרור בלתי אנושי נגד שאר העולם. ישראל חייבת לפעול בנחרצות בשני כיוונים: * האחד בסיוע מודיעיני ומבצעי במלחמה נגד הטרור האסלאמי, * והשני בהעמדת כל הטוענים שיש להפריד בין טרור לטרור בפני טעותם ולהתנות את השתתפותם בתהליך המדיני העתידי בביטול טענה זו ומשמעותה בפועל ובאי התפשרות עם הטרור הפלסטיני. אתה צודק, יש להפריד בין הסימפטיה האישית לנפגעי הטרור לבין הת[סתייגות, בלשון המעטה, ממדיניות חסרת האחריות של ממשלת בריטניה. אישית הייתי מציע לגורמים פרטיים וציבוריים בישראל לסייע לקורבנות הטרור באופן פרטי ובכך להגיע לציבור מערבי רחב עם המסרים שאומרים שטרור הוא טרור הוא טרור. אין טרור טוב וטרור רע. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי