|
חסידי הקפיטליזם מדברים בעיקר על ממשלה קטנה יותר עם פחות רגולציה. כאן הכוונה בעיקר לרגולציה שהשוק עושה הכי טוב (למשל קביעת מחירים, הקצאת אמצעי ייצור וקביעת כמות התוצרת). אבל גם במשטר הכי קפיטליסטי שיש (עם ממשלה הכי קטנה), צריך שיהיה חוק וסדר. צריך שכללי המשחק יהיו ברורים וצריך גם שהם יקוימו תחת איום של אכיפה. אם המדינה לא תתעסק בניהול עסקים היא בהגדרה תהיה יותר קטנה (בגודל ההוצאה, ובמספר עובדיה) אבל לא אמורה להתבטל כליל.
קבוצת סיבות אחת לכך הוא המהות הלאומית (אצלנו היהודית). סיבה נוספת היא העובדה שלחוק, סדר ואכיפה יש מאפיינים של מוצרים ציבוריים (המשל שלי על רשת התחבורה).
אחת הבעיות שגורמת לכשלונות של הממשל היא קשר התלות בין הון (ועדי עובדים...) לשלטון. עד שהקשר הזה לא יעלם לגמרי יהיו בעיות בחקיקה של כללים אופטימליים ובאכיפתם. אבל למרות זאת, אני לא חושב שהרגולציה נכשלה ''...כמעט כל פעם...''. לדעתי מאז ויסות מניות הבנקים חל שיפור מאד משמעותי. מגמת השיפור התחזקה אז שנתניהו מכהן כשר האוצר וזליכה כחשב הכללי. אבל יש עוד לא מעט לשפר גם את החקיקה וגם את האכיפה. |
אני חושב שאין סתירה
