  
  
  
|
 |
|
||
  ישראל לא רק נושקת למדינות העולם השלישי |
|||
|
|||
יחסה לבע''ח הוא יחס זהה לזה של העולם השלישי. אפשר לבדוק את יחסנו בשתי רמות: 1. האזרחים: יש בישראל אוהבי חיות אמיתיים, אבל יחסם של רבים מהישראלים נע בין פחד (ולפעמים גם אלימות) לחוסר איכפתיות לסבל הנגרם לחיות. רבים מידי מאמצים חיה לביתם ''על תנאי''. להלן שתי דוגמאות: א. ''הישראלי המרהט'' - אלו לוקחים גור חתול או כלב כתוספת לריהוט, וככזה יש להשליחו אם אינו עומד בציפיות (וגורים בדרכם מלאת הקסם הם גם מחריבים לא קטנים ומשתינים בכל פינה). ב. ''הישראלי מגלה עולם'' - בכל שנה עת מגיעה תקופת החופשה השנתית נמצאות עשרות חיות אומללות משוטטות. הסיבה: הבעלים נסעו לחו''ל. יותר זול לזרוק כלב/חתול לרחוב מאשר לדאוג לו לפנסיון וטיפול הולם. 2. הרשויות: מעט מדי נעשה ע''י הרשויות בנושאי צמצום מספר דיריי הרחוב ההולכים על ארבע, ובמתן טיפול הולם. עיריות מסויימות (כגון עיריית ת''א) מנסות לצמצם את הילודה ע''י עיקור וסירוס של פחתולים, ומצד שני נועלות בפניהם את הפחים ומקורות מזון, וגורמות להרעבה ולהחרפת חייהם הקשים ממילא של חיות הרחוב. ערים גדולות דוגמת ת''א זקוקות לחתולי חצר - בלעדיהם יהפכו החצרות למשכנן של המכרסמים. הפעילות כאן צריכה להיות משולבת: הסברה, טיפול וטרינרי עירוני, עידוד ומתן הטבות (כגון אוכל יבש) לבתים המאכילים ומשקים חתולים, וצימצום הילודה (לשמירת האיזון). ואם מותר לסיים בבקשה: גשו לצער בעלי חיים (או לכל אגודה אחרת), אמצו פחתול או כלב ותזכו במצווה ובאהבה עד אין קץ של בע''ח שלעולם לא ישכח שהצלתם אותו מסבל גדול :-) | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| גישת הרשויות לבע''ח מבהירה את מקורות הסגר , הכתר |
|||
|
|||
ושאר השיטות הננקטות ע''י הממשלה שלנו בשטחים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי: אכן יש קשר |
|||
|
|||
קשר חינוכי, קשר של כבוד לחיים ולעולם החי. ובעיקר חוסר חמלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכן, מידה של נעדרות חמלה (compassion, Mitleid ) |
|||
|
|||
הנידרשת לחברה הגונה ובונה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ונשאלת השאלה: כיצד מגדלים חמלה? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| דינה - כך תאפי חמלה: |
|||
|
|||
המצרכים:1/4 ק''ג גור חתול/כלב חסר ישע, כ- 10,000 פשפשים (לפי העין), 1 מגבת גדולה. אופן ההכנה: אוספים במגבת את כל המצרכים ועוטפים היטב. מכניסים לבית חם. מאכילים ומשקים (בזהירות גדולה, לגורים צעירים יש נטיה להחנק). מלטפים בעדינות על ביטנו של הגור (אפשר גם בכל שאר חלקי הגוף, זה רק משביח את החמלה). משכיבים בסלסלה רכה. הביטי בסלסלה, ובדקי אם חמלה מוכנה. (זמן אפיה משוער: כשעה) בתאבון! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ומה עושים בישראל? |
|||
|
|||
כשזעקות הגורים מחרישות אוזניים? החמלה מהווה חלק חשוב מספר התורה (''לא תחסום שור בדישו'' לא דובר, מלכתחילה, על פוליטקאים ועובדי חברת החשמל אלא על שוורים אמיתיים) -- אבל איכה אבדה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שקד: ובנוסף - כמוסה כנגד תולעים. מה שבשונה |
|||
|
|||
מהפישפשים, לא גלוי לעין. גור נטוש, חשוף ופגיע לטפילים ביתר שאת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שרון: צודק. רק רצוי לבדוק קודם את גילו |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי