|
שמעתי גם שמעתי | |||
|
|||
אני גדלתי במקום מחורבן למדי ומעולם לא הייתי רעב וכשבקרתי בכל מני קיבוצים לא זכור לי שהאוכל מצא חן בעיני. למעשה הוא היה גרוע. אבל אני אומר שוב - אם זה המכונה צדק היה רעב אני רואה זאת בסיפוק רב. | |||
_new_ |
שמעתי גם שמעתי | |||
|
|||
למה? | |||
_new_ |
למה מה? | |||
|
|||
_new_ |
למה מה? | |||
|
|||
„אם זה המכונה צדק היה רעב אני רואה זאת בסיפוק רב.” למה? | |||
_new_ |
שמאלני הוא אדם רשע מיסודו | |||
|
|||
הוא לא ההומני והמתחשב כמו בסיפורי התעמולה הוא ההיפך הגמור . הם אכזרים רשעים שונאים כל מי ששונה מהם גזענים אנטישמים מסוגלים לבצע כל פשע, ואני מתכוון כל פשע !! שמחה על סבל של יהודי זה דבר קטן בעבורם. | |||
_new_ |
מה השאלה? | |||
|
|||
כשטיפוסים כמוהו סובלים זה דבר טוב | |||
_new_ |
מה השאלה? | |||
|
|||
איזה „טיפוס” הוא? מה אתה יודע עליו? | |||
_new_ |
אני יודע מה הוא כותב | |||
|
|||
מה עוד צריך לדעת? | |||
_new_ |
אני יודע מה הוא כותב | |||
|
|||
אני, למשל, יודע מה אתה כותב. אתה מטיף לאלימות, מתמוגג מרצח של יריבים אידאולוגיים, מגדף אנשים ובאופן כללי חושב שדעות מנוגדות לשלך הן לא לגיטימיות. אני סבור שלא הייתי נהנה מזה שתסבול חרפת רעב. די לי בסבל שנגזר עליך כשאתה חי בתוך הראש של עצמך. הבנתי שאתה מאחל חרפת רעב למישהו שמגדף אותי מהצד האחר, אבל אתם די דומים. | |||
_new_ |
האמת שדווקא התכוונתי לזה | |||
|
|||
שהוא היה רעב אז, אבל במחשבה שניה באמת לא אכפת לי אם הוא יהיה רעב גם עכשיו. ואני שמח שאתה מרוצה, מנהל מרוצה הוא תנאי הכרחי לפורום מוצלח. | |||
_new_ |
האמת שדווקא התכוונתי לזה | |||
|
|||
לא אמרתי שאני מרוצה, אלא שאינני מעוניין להחמיר את הטרגדיה שלך. | |||
_new_ |
בתור אורח, כל מה שזכית זה | |||
|
|||
''ליהנות'' ממה שהוגש בחדר האוכל הכללי של הקיבוץ. הילדים אכלו בחדר אוכל נפרד וזה היה --- אז בתקופת הצנע --- עולם אחר לחלוטין. אינני מעריץ גדול של השיטה הקיבוצית, אבל בניגוד לכמה מהשמיצים כאן, אינני מזלזל במאמץ ובמסירות של החברה הקיבוצית. עם כל היחס המועדף לו הם זכו, הם אכלו הרבה קש ועבדו קשה מאוד כדי להגיע למה שהגיעו. | |||
_new_ |
מאין לך לדעת למה הוא זכה? | |||
|
|||
בן דוד, או קרוב משפחה אחר, של אחד הילדים היה אורח של ''הקבוצה''. לא פעם הוא גם אכל עם הילדים המארחים. באיזה ''עולם אחר'' הילדים לא מקבלים עדיפות על פני הוריהם, במיוחד בנושא האוכל? בכל מקרה הסיפור שלך לגבי תקופת הצנע לא נכון לפי הנסיון שלי. במילים אחרות הוא לא בסיס להכללות שאתה מנסה לעשות. | |||
_new_ |
אז ככה | |||
|
|||
מבלי להכנס לפרטים ביוגרפיים מיותרים, התקופה שבין 1950 ל 1957 , (תקופת הצנע בערך) זכורה לי היטב באיזור מגורים עלוב למדי. לא היה ידוע לי ואף לא זכור לי שום מקרה של רעב או מחסור אצלי, אצל חברים או אצל ילדים בבית הספר. ברור כי רמת החיים היתה נמוכה, יחסית להיום זה היה עוני של ממש, אבל תפיסת העולם של ילדים היא אחרת משל מבוגרים ואם בבית יש תחושה של גאווה וכבוד עצמי - גם הילדים ירגישו כך. לא בכינו ולא חסרנו (חוץ מכדור רגל) וגם לא היה לנו שום דבר מיותר. הקשר שלי עם קיבוצים ועם קבוצת הגיל שלי בקיבוץ מסויים היה הדוק וקרוב למשך תקופות ארוכות, כולל ארוחות בבית הילדים וכל מה שהיה קשור בכך. ההבדל היחיד שאני זוכר באוכל היתה האפשרות לקבל שמנת ישר מהספרטור, לי זה לא היה טעים אבל אילו יכולתי היום לקבל ''קרם פרש'' באותה איכות הייתי לוקח בשתי ידיים. כל השאר היה דומה ביותר אבל בבית היה יותר טעים. ואוסיף, אני לא רואה שום סיבה שהקיבוצניקים יתנצלו על כך שהם לא היו רעבים. בתמורה למה שכן היה להם (כגון חינוך או חוסר מחסור באוכל) הם חיו בחדרונים קטנים ודלים עם מקלחות משותפות ועלובות, שיתוף בביגוד, שירותים בחצר ועוד מנעמי חיים כמו במעברה. הם עבדו מבוקר ועד לילה שקועים בבוץ במטעי בננות בחום גדול, חלבו פרות, גידלו מטעים וטיפלו בילדים ובזקנים וזאת בנוסף להתמסרות ללא תנאי למשימות לאומיות. זהו בערך | |||
_new_ |
''התקופה שבין 1950 ל 1957 , (תקופת הצנע בערך)'' | |||
|
|||
אתה לא חושב שאתה מגזים קצת? תקופת הצנע נמשכה בקושי שלוש שנים. כבר בסוף 1952 או תחילת 1953 נעלמו כל הסממנים של הצנע. התאור שלך של החיים בקיבוצים הולם את בתקופה שקדמה להקמת המדינה, וגם אז (בשנות הארבעים) זה כבר לא כלל את הרוב. אינני מזלזל בתרומה ובמסירות שלהם, אבל במיגזר האזרחי עבור תרומה דומה התמורה היתה לא מי יודע מה. יותר מאוחר בשנים 1953 1954, בעת הפילוג בתנועה הקיבוצית (מה שלא היה רחוק ממילחמת אחים), בוזבזו משאבי עתק ללא כל הצדקה, רק כדי לאפשר לכל אחד מהפלגים ''קיום בכבוד'' עצמאי. | |||
_new_ |
קצת נתונים על מועדי הצנע, ועוד | |||
|
|||
א. קצת קשה לי למצוא אבל הנה קצת נתונים: 1. מי לא עקף את הצנע שהיתה עקב כך מקור לבדיחות (http://www.amit.org.il/musagim/zionut/zionut_28/zion...). מקור לבדיחות על שום מה? כי למדו לעקוף את כללי הצנע 2. וויקיפדיה (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%A0%D7%A2). התקופה: 1949 – 1954, עם קיצוב עד 1959. 3. ''תקופת הצנע: הכוונה לשנים 1953-1949, שבהן נאלצה ממשלת ישראל להתמודד עם משברים כלכליים בעקבות מלחמת העצמאות הקשה ובואם ארצה של אלפי עולים, שהכפילו את מספר תושבי המדינה. באותן שנים הנהיגה הממשלה מדיניות של צנע וקיצוב'' (http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=5847). בקיצור יש תקופה בין 1949 - 1954 של צנע. מצד אחד אפשר להגיד שישראל צודק כי זה התחיל להיגמר ב-1953. 1953מצד שני גם עמיש צודק כי הקיצוב נמשך אל סוף שנות ה-50. ב. ישראל אתה צריך להחיליט אם אתה ''מזלזל בתרומה ובמסירות'' או לא. המשכו של המשפט (''אבל במיגזר האזרחי עבור תרומה דומה התמורה היתה לא מי יודע מה'') אומר שאתה בעצם מזלזל. אתה בכלל יודע מה היתה התרומה במגזר האזרחי ומה היתה התמורה (עוד לפני שאתה משווה למגזר הקיבוצי)? גם הסעיף הבא אומר שאתה מזלזל במסירות ובתרומה. ג. בוזבזו משאבי עתק? ללא הצדקה? לפי איזה קריטריונים קבעת זאת? הקצאת משאבים למניעת מלחמת אחים לא מוצדקת? ד. אם כבר עוסקים בחשבונאות אז תתייחס ל''אמת'' הבאה: אני מכיר הורים שלא ראו את ילדיהם לפני סוף שבוע, וגם אז לכמה שעות, כי היו צריכים להשקיע את כל מרצם בגידול אוכל עבור כל תושבי המדינה. אחר כך הם תרמו פעם נוספת בדמות הירידה ברמת החיים בגלל הצנע. אם עוסקים בחשבונאות איך היית מעריך אמירה שהגדר שהוקמה מתקציב הביטחון בהתנחלות X לא הוקמה בישוב Y? | |||
_new_ |
התקופה בה היה מזון בקיצוב | |||
|
|||
(תלושים) נמשכה הרבה אחרי 53. אני לא יודע מה היה הרוב אבל בשני קיבוצים בהם שהיתי הרבה זה היה המצב באותן שנים. החברים חיו בחדרונים, המקלחות היו משותפות והשירותים היו במבנה נפרד מאחורי הבית. אם אני משתדל מאד להזכר אז כך היה בערך עד מלחמת סיני. לאחר מכן באחד מהם כבר היתה מקלחת ושירותים צמודים לחדר, בשני אני לא יודע בדיוק. אצלי בבית היה יותר טוב. אגב, באותן שנים בבריטניה למשל גם כן היה משטר של צנע והקצבת מזון בתלושים. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |