|
צריך קודם שתהייה מדיניות.
מסכים איתך פרקש, בחשיבות של הסברה נכונה, ובסקירתך על מחדלי ההסברה, ואפשר למלא על כך עמודים שלמים, כולל החדלון מול השקרים של התקשורת הבינלאומית, בהם ניתן לטפל כפי שהצעתי.
נכון גם שמדיניות נכונה חייבת להיות מלווה גם בהסברה נכונה בניגוד לדבריו חסרי ההגיון של פרס.
אבל כאשר אין מדיניות ואסטרטגיה, לא תעזור שום הסברה.
הבעייה היא שכבר יותר מ30 שנה אין לישראל מדיניות ומנהיגים בעלי ראייה אסטרטגית והגדרת מטרות ( זאת למעט שנות אוסלו 93-95 שאז הייתה מדיניות, אבל גרועה).
גם בתחום ה''אין מדיניות'' מצליח שרון ל''התעלות'' על קודמיו. דוגמא טריה רק מהבוקר:
''לפיד קרא לשרון להסביר לציבור מהן תוכניותיו לאחר ביצוע ההתנתקות. שרון השיב שלאחר ההתנתקות יהיה זה תורם של הפלסטינים לפרק את ארגוני הטרור מנשקם, כי אחרת לא ניתן יהיה להתקדם במפת הדרכים ולא תקום מדינה פלסטינית.''
את הידיעה המלאה אפשר למצוא כאן:
כלומר אחרי שמר שרון הסביר לנו כי ההתנתקות החד צדדית היא כורח המציאות, כי אין פרטנר בצד השני, הוא נזכר כעת להודיע לנו שאחרי ההתנתקות אין לו בעצם שום מסלול התקדמות, שום חזון, שום רעיון, זולת זה התלוי לחלוטין ברצונו הטוב של הצד השני, כאשר הפלשתינים הודיעו כבר חד משמעית שלא ינהגו לפי רצונו של מר שרון.
עם ''הנהגה'' שכזו, עוד נראה בהתגשמות ''חזונו'' האפוקליפטי של זה המקרא כאן צדק.. |
כמדומני שכבר עניתי לך על שאלתך זו
