|
אפרוש בפניך את כל הרקע של הפסוק הזה. הפסוקים הקודמים לו מדברים על חייל שנטמא שחייב לצאת חוץ למחנה ליום שלם ולקראת הערב לטבול במקוה. ''והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבוא השמש יבוא אל תוך המחנה''. זה במקרא של טומאה אישית. יותר מזה,ממשיכים הפסוקים הבאים:''ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ'' ''יד'' הוראת המילה ''יד'' במקרה זה הוא מקום מוכן ומזומן. כלומר, צריך שיהיו שירותים מתוקנים מחוץ למחנה או ממוקמים רחוק ממקום שבני אדם גרים(בסידורי השירותים שלנו זה לא שייך שהרי יש ניקוז מרכזי אבל במחנה צבאי מאולתר צריך לתת את הדעת על זה) עוד בהמשך:''ויתד תהיה לך על אזנך...'' (צריך שלכל חייל יהיה משהו כמו את חפירה (שעדיין נהוג כך) ''...והיה בשבתך חוץ, וחפרתה בה ושבת וכסיתך את צאתך'' צריך לדאוג להגיינה אישית על ידי כסוי הפסולת. והסיבה הכוללת היא ,כמו שכבר הזכרתי בפסוק שראית:''כי ה' אל-היך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך'' (ישנם דברים רוחניים בצבא ישראל) והיה מחניך קדוש ולא ייראה בך ערות דבר (דברים לא צנועים) ושב מאחריך (אומרים המפרשים:''שהוא גורם לשכינה שתסתלק מישראל''.) מוסריות וטהרה בצבא ישראל הם המרכיבים המייחדים אותו כצבא ישראל.
כדי להבין את הפסוקים הללו צריך להבין את משמעות ההשפעה שיש לקדושה וטהרה לחול ולטומאה. אכן,אלה דברים מופשטים, ערטילאיים, איך אומרים, דברים אבסטראקטיים. אכן זהו המרכיב הרוחני שיש לצבא ישראל ויתרונו על צבאות העמים. דבר שלכאורא יהיה די טבעי למפקד הדואג לחייליו נהיה צווי מן התורה. הוי אומר, צריך לדאוג להגיינה פיסית ורוחנית. צאי ולמדי עד היכן הדברים מגיעים שהתורה היתה צריכה לכתוב צווי לכל יחיד, ומקל וחומר למפקד הצבא, לדאוג שמרכיב זה לא ייפגם אפילו בשעות חירום, בעת מלחמה, בישיבה במחנה. בברכה, ועוד נדבר. מוטקה. |
סוריא: צניעות בשדה הקרב. ביאור הפסוק בדברים.
