  
  
  
|
 |
|
||
  האם יוהרה |
|||
|
|||
תמיד כוללת בתוכה זילזול? אני יהיר כי אני הטוב ביותר כיום במשהו, האם זה אומר שלא אשמע לאיש. יש את היהיר הטיפש שאגן אוזניו נסגרות לאחר שהוכיח כי הוא הטוב מבין רבים, ויש את היהיר החכם שבודק איך לא יצליחו לעקוף אותו ולכן נאלץ לשמוע כל הזמן. עדיין לא קיבלתי תשובה רצינית מאיש למה צניעות זה דבר טוב? היש משהו שיודע למה המושג הזה מתפרש לנו כדבר טוב בדרך כלל? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| רועי: יוהרה, צניעות ומה שביניהם |
|||
|
|||
נראה לי שאתה מבלבל בין יוהרה לביטחון עצמי. ביטחון עצמי חשוב להתקדמות, לעמידה על שלך ולהצלחה. היוהרה, לעומת זאת, היא הערכת יתר. היא באה ממקום בו האדם מרגיש הטוב והמוכשר מכולם, אחד שאין לא מה ללמוד, כיוון שיש לו את כל התשובות. היוהרה, בניגוד לביטחון העצמי, היא מרשם בדוק לכישלון חברתי. כמוך, אני לא מאמינה גדולה בצניעות. רוב אלו שהצהירו על צניעותם נראו לי אנשים צבועים וצדקנים. הצניעות (לדעתי), שלא כמו הביטחון העצמי או היהירות, אינה מרכיב אישיותי אלא ערך תרבותי. דיון בסיגנון לבוש, כמאפיין הצניעות, מדגיש את העובדה הזו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם אפשר לראות צניעות כמאפיין חיצוני של ענווה? |
|||
|
|||
משום שבתור שכזו, יש לה ערך. (ואין כאן כוונה לצניעות-לבוש מסוג ''תראו כמה אני צנועה, אני מזיעה במחלצותי כדי שתראו כמה אני צנועה'' אלא ללבוש פשוט ונקי במקום מצועצע, למשל.) לעומת זאת, צניעות שביוהרה היא צניעות שמטרתה להוכיח לאדם אחר (או לכל המתבוננים) עד כמה אתה צנוע. למשל, אם מישהו סר הצידה כדי לאפשר לך להיכנס מבעד לדלת פתוחה ואתה סר הצידה כדי להראות שאתה עוד יותר צנוע ממנו, זוהי צניעות שביוהרה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דינה: ענווה וביטחון עצמי |
|||
|
|||
הן שתי פנים של אותו ערך. אדם המכיר בערך עצמו אינו צריך לצעוק זאת בקול, או להוכיח כמה הוא נפלא. ובאשר ללבוש - ההגדרה כאן היא תרבותית בלבד. מהו לבוש ''נקי'', מהו לבוש ''מצועצע''? מהו בכלל לבוש ומה הוא נועד להחביא? בתרבות הדתית (יהודית, מוסלמית, נוצרית) תפקיד הבגד להחביא את מיניותו של האדם (החל בשרוול ארוך וכלה ברעלה) ובמיוחד של האישה. כיוון שבתרבויות אלו המיניות היא בבחינת ''לא צנוע'' ואיסור, וכיוון שהיא גירוי ואיום על היצרים. אך קיימות תרבויות בהן המיניות והפוריות הינן איפיון מוחצן ומובן מאליו. בשבטים מסויימים הליכה בחזה חשוף או אשכים גלויים אינה פרובוקטיבית, אלא נורמה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דינה: אלא אם כן זה מתוך כבוד הדדי |
|||
|
|||
נגעת בסוגיה מעניינת. בתורה כתוב: ''והצנע לכת'' קרי: היה צנוע בהליכותך ...זה כנראה הכוון של מה שאמרת. עוד נדבר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| העלת בראשי שאלה מעניינת |
|||
|
|||
האם אכן יש רק שחור ולבן בנושא הצניעות? האם אדם יכול להיות בדברים מסויימים צנוע ובדברים אחרים לא צנוע. (אני מאמין שהתשובה היא כן) האם בדברים בהם הוא אינו צנוע הוא חייב להיות יהיר? אני לא בטוח בתשובה פה. אומנם יוהרה היא מילה הפוכה לצניעות אולם לא כל אדם שאינו צנוע הוא אדם יהיר. האם מתוך זה ניתן להבין כי למעשה יכול להיות אדם לא צנוע אך גם לא יהיר? ואם כן מה הוא? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רועי: אדם שאינו יהיר |
|||
|
|||
לא בהכרח צנוע. כפי שכתבתי, לדעתי צניעות אינה קשורה כלל לתכונות האופי. אדם יכול להיות בעל ביטחון עצמי אך גם רגיש וסקרן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אם כך חזרנו לנקודה ההתחלתית |
|||
|
|||
מדוע זה טוב להיות צנוע? (בעיקר כל עוד אתה לא יהיר) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רועי: מתחילת הדיון אמרתי שצניעות |
|||
|
|||
היא ערך שמוטל בספק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לפחות פה אנחנו מסכימים |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| רועי: יש גם דרך הממוצע ,לא? אדם רגיל. |
|||
|
|||
לא יהיר ולא צנוע. ולכן אמרו חז''ל שצניעות ,כמו כעס, סבלנות וכדו' הם מידות לכל אחד יש את המידה שלו ואם אדם יודע איך להשתמש במידות הרי הוא מתקרב לשלמות. אפשר שההיפך של פן מסוים של צניעות יכול להיות פריצות. לא בהכרח יהירות ,גאווה וכד'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה צניעות זה דבר טוב? |
|||
|
|||
חיכוך-יתר בין בני אדם, גורם למריבות, אלימות, מתחים ובעיות רבות. זאת הסיבה לכך שמשפחות חיות בנפרד, שבתוך המשפחה ישנם חדרים נפרדים (עד כמה שהדבר מתאפשר), ועמים חיים במדינות מוגדרות וכן הלאה. הצורך הנפשי הבסיסי בפרטיות, שהוא גם חיוני לחברה אנושית בריאה - קשור בצניעות קשר בל-יינתק. שמירה על פרטיות פירושה לא לגלות הכל ולא לחשוף הכל. והיוהרה, בדרך כלל באה בד בבד עם טיפשות, או לפחות עם חוסר זהירות. מה שאתה מגדיר כ''יוהרה בכישוריי הטובים'' איננה אלא גאווה עצמית - שזה דבר חיובי. יוהרה, מעצם הגדרתה, מובנית בה התנשאות וביטול כלפי אחרים, ויוהרה של עם היא לאומנות. ראינו כבר מה מסוגלת הלאומנות לעולל לעולמנו. הצניעות יפה לחברה האנושית, שתדע כי איננה מושלמת, וכי האדם הוא יצור מוגבל. תורות אוטופיות שנועדו ''לתקן'' בבת אחת את האדם, כגון המהפיכה הצרפתית או הקומוניזם, הביאו אסון על האנושות. לעומת זאת, התקדמות מדודה, תוך כדי ניסוי וטעיה מתמידים, מקורם בצניעות המכירה במגבלות האדם, והיא הקוטב החיובי שעומד מול האוטופיזם ההרסני. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ראשית תודה |
|||
|
|||
סוף סוף תשובה ראויה. כמובן שאני לא מקבל את כל התשובה אולם בהחלט תשובה יפה. אני לא רואה את הצניעות והפרטיות יושבות יחד, יכול להיות האדם יהיר מאוד ופרטי מאוד, ויכול להיות צנוע מאוד ולא פרטי לחלוטין. (אני ואחי גרנו שנים באותו החדר מבלי שהיו לנו יותר מידי מריבות בשל פרטיות. הבדואים חיים גם היום ביחד וגם שם אין הקשר לצניעות. במידה שהחברה האנושית הייתה צנועה, הרי שרוב מה שהיא גילתה בכוחות עצמה כנראה לא היה מתגלה. הדת, התומכת בצניעות, היא הייתה ואולי עדיין החסם העיקרי לעניני מדע, היא תומכת בלמידה שלה בלבד ולא מעבר , וגם זאת על ידי קומץ יחסי של אנשים. (נשים למשל אין להן זמן לעשות בזאת כיוון עלין לדאוג למשפחה ולילדים) המדע אינו צנוע, ולהיפך: בכל פעם שמתגלה דבר הוא מפיץ את הדבר בצורה הכי לא פרטית שאפשר. מדען שיצליח לא יהיה צנוע ואיש לא יראה בכך בעיה, (היות שהיוהרה לא מחוייבת אי צניעות, יתכן שאותו מדען לא יהיה יהיר) המהפכה הצרפתית ואפילו הקומוניזם הביאו הרבה מאוד יתרונות ואיתם גם הרבה חסרונות. המצב לפני המהפכה הצרפתית מבחינת הרבה מאוד צרפתים ממעמד נמוך היה הרבה יותר גרוע מכל שעבר אחריה. הכישלון הקומוניסטי העיקרי בעיני הייתה מנהיגות שלא פעלה בצורה קומוניסטית, אבל דרשה מהעם לפעול כך. (זאת אומרת חיה חיי ראווה, צברה עושר וממון ולא הייתה מספיק חכמה אף להסתיר זאת. אני לא טוען שהגישה האמריקאית היום יותר טובה או הישראלית או כל גישה אחרת, אולם לפעמים כן ראוי לבצע שינוי קיצוני מאשר להמתין 500 שנה למעבר מסגנון אחד לשני. הצורך לא לגלות הכל אינו נובע בעיני מצניעות, כיוון שצניעות היא המצב שבו אתה כן רוצה לגלות דבר כלשהו, אולם אינך עושה זאת בגלל צניעותך, להבדיל ממצב שבו אתה כלל לא מעוניין לגלות דבר כלשהו. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי