|
תודה על המידע | |||
|
|||
אני מודה לך (לפרקש ויחזקאל סידון) על האיסוף של האינפורמציה. ברור כעת, שמישהו השקיע מאמץ וזמן בהכנתה. כעת אני גם יכול להודות שכהשכלה כללית ידעתי שישובים בישראל עלו על אדמות ומקומות שהיו כפרים ערביים. מצד שני לא היה לי הידע המפורט כפי שישנו בהודעתך. כמה הערות: 1. 59 ישובים מתוך 117 זה רוב (50.4%) אבל לא הייתי משתמש במושג מרבית. 2. מאחר ודיברנו על קיבוצים הרי שהרשימה כנראה לא חלקית. 3. ''.... מה שאנו קוראים במפה הטופוגרפית ''חירבה'' איננו מציין מקום שחרב, אלא מקום זמני לעונת העיבוד החקלאית. זה איננו ישוב של קבע אלא קבוצת חושות זמניות. צא ובדוק כמה חירבות כאלה נמכרות לעולם ולנו כאילו היו ישובים פורחים שנושלו מעל אדמתם'' (http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.a...). 4. ההערה לגבי הישובים בשטחים לא רלוונטית לנושא כעת והיא גם לא נכונה לפי המקור שלכם (אתה וסידון). כדוגמה קח את הישוב מיצר שהוקם ברמת הגולן. 5. לפי המקור שלכם לא ברור מדוע כללתם ברשימה את הקיבוצים (לא ציינתם על אדמות איזה כפר הם יושבים) כמו נטור, עין צורים, מצר ומרום גולן למשל. 6. לפי שתי ההערות האחרונות, יתכן שברשימה של הרלוונטית יש בעצם פחות מ-59 קיבוצים (פחות מ- 50%)? שאלה: אפשר לקבל את כתובת המייל של מר יחזקאל סידון? | |||
_new_ |
תודה על המידע | |||
|
|||
על פי מילון אלקלעי: מַרבִּית, נ' – רוב, החלק הגדול. כלומר „רוב הישובים” ו„מרבית הישובים” הם מושגים נרדפים. | |||
_new_ |
תודה לך יובל | |||
|
|||
יש סיכוי שבסוף תצליח ללמד אותי את השפה העברית. מצד שני ההסתייגות שטיפלת בה היא לא העיקרית שהצגתי. | |||
_new_ |
תודה על המידע | |||
|
|||
מה זה בכלל משנה. אצלנו דין פרוטה כדין מאה. אז למה להיכנס לפינות לא חשובות? | |||
_new_ |
תודה על המידע | |||
|
|||
דָּוִד, נִרְאֶה לִי שֶׁאַתָּה נֶאֱחַז יֶתֶר עַל הַמִּדָּה בְּדִקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת. אֵין זֶה מְשַׁנֶּה הַאִם ''מַרְבִּית'' אוֹ ''רַק מַחֲצִית הַקִּבּוּצִים יוֹשְׁבִים עַל אֲדָמוֹת עַרְבִיּוֹת ו/אוֹ עַל כְּפָרִים עַרְבִיִּים נְטוּשִׁים. יֵשׁ כָּאן מַסָּה קְרִיטִית מַסְפִּיקָה דַּי וְהוֹתֵר עַל־מְנַת לְזַהוֹת תּוֹפָעָה. וְעַל תּוֹפָעָה זוֹ מְדֻבָּר: מַדּוּעַ וְכֵיצַד מַטִּיפִים קִבּוּצֵי הַשְּׂמֹאל נֶגֶד ''גֶּזֶל וְכִבּוּשׁ'' שֶׁל אֲדָמוֹת עַרְבִיּוֹת - כַּאֲשֶׁר הֵם־עַצְמָם יוֹשְׁבִים עַל אֲדָמוֹת שֶׁאוֹתָם הָעֲרָבִים רוֹאִים אוֹתָן כ''גְּזוּלוֹת''. בְּמִלָּה אַחַת דָּוִד, זוֹהִי מְחָאָה כְּנֶגֶד הַצְּבִיעוּת שֶׁל טוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ. אַתָּה רַשַּׁאי לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְחַפֵּר בַּשְּׁאֵלָה הַאִם 50.4% הֵם ''מַרְבִּית'', ''רֹב'' אוֹ ''הַרְבֵּה לָאַלְלָה''... אַךְ אַל נָא תִּתֵּן לָעֵצִים לְהַסְתִּיר לְךָ אֶת הַיַּעַר. | |||
_new_ |
בעיקרון אתה צודק | |||
|
|||
את הנתונים והעובדות באופן כללי אני מכיר כבר הרבה מאד שנים (לכאורה לא הייתי צריך את הדיון הזה כדי ללמוד זאת). במקרים מסויימים אני מכיר גם את השתלשלות האירועים לפרטיהם. לכן בשביל לקבוע עמדה עקרונית בהקשר הזה הדיון על הפרטים (על העצים) אכן מיותר. מצד שני כאשר נאמרים הדברים בצורה מוחלטת (מרבית...) כאשר די ברור שהטענה שגויה, משתמעת כוונה מעבר להצגת העמדה כמו שאתה מציג אותה. זה מזכיר לי את אחד העיתונאים של מקור ראשון שהחליף מילה אחת (דולרים במקום שקלים) בדיווח שלו על התנועה הקיבוצית באותו הקשר. אני חושב שבמקרים כאלו הכוונה היא השמצה מעבר לביטוי חילוקי הדעות. מהנתונים שהוצגו כאן עד עכשיו, גם ה''מרבית'' לא נכון. לבסוף, חושבני שאינך צריך לדאוג, כי במקרה הנדון אני רואה רבים מן העצים אבל גם את היער. לזכותך יאמר שהמאמרים שלך גם הם חלק מהתהליך שמבהיר את מראה היער עבורי. | |||
_new_ |
בעיקרון אתה טועה | |||
|
|||
אתה שוב ושוב נכנס לעניין העצים והיער, שהוא שוב חזרה סיזיפית על ויכוח אחר. (אין 'יער' בלי 'עצים'. הרכב ה'עצים', תכונותיהם וצפיפותם קובעים את אופי ה'יער'). אתה הוא הנתקע לעניין הביטוי ''מרבית'' ומסיט את הויכוח לעניין שולי. ואינך מקבל גם את העובדה שאפילו קיבוץ אחד מעל 50% מהקיבוצים, יוצר קבוצה שהוא ''מרבית''. מה עוד שכבר נאמר לך במפורש שישנם עוד קיבוצים (בגליל ובחבל לכיש ובפתחת עזה) שלא נכללו ברשימה הזו, משום שבחומר האינטרט קשה להביא קישורים למוצאם , משום שברשומות הם הוקמו על אדמות קק''ל, ש'מחקו' את שמות הכפרים הערביים (לפחות בחומר האינטרנטי של תנועת הקיבוצים/קק''ל). זה ברור שרך לבבך על כיבושים לצורכי עצמך והתנועות הקיבוציות בכלל. ואתה שב ומתעקש על זוטות - האם מדובר ב''רוב'', ''מרבית'' או לא. אבל אם היית איש עקרונות הדבק בענייני שלום וצדק, היית אומר ש''דין (קיבוץ) אחד, כדין מאה (קיבוצים)''. כי הרי אנחנו מתווכחים על עניין עקרוני ומוסרי. ואם היה אפילו קיבוץ אחד בלבד שהתיישב על אדמת כפר ערבי, הרי שלשיטתך שלך, הקיבוץ צריך להיות דבק בהתנחלותו. בעוד שההתנחלויות בשטחים לא באו כלל על חשבון שיטחי יישובים ערביים, אלא התנחלו על אדמות מדינה (לא פלסטינית). ד''א, כבר מזמן ''יער'' הקיבוצים הוא קובץ ''עצים'', מרביתם (!) לעצמם ולעניינם. אז למה לפספס את השלום תמורת החזקת סתם באדמות לא שלנו. הרי מחר, לאחר שניסוג לגבולות 67', היכן אתה מציע שנושיב את הפליטים הפלסטינים שיחזרו הביתה עם פספורט של ''זכות השיבה''? בדבר הטיבעי ביותר הוא לתת להם לחזור ולהקים את כפריהם. זה מה שיהיה בסופו של דבר לשיטת שלום השמאל. וכבר נשמעים דיבורים כאלה כיום, בחלקם כדרך ליצירת ''מדינת כל אזרחיה''. | |||
_new_ |
בעיקרון אתה, ישרא-טק, טועה | |||
|
|||
1. לטעמי המושגים שאתה בוחר צריכים להתאים לעקרונות עליהם מבוססים דבריך (במיוחד כעת). אם ''דין (קיבוץ) אחד, כדין מאה (קיבוצים)'', הרי שהמושג ''מרבית'' לא רלוונטי והיה עליך לוותר על השימוש בו. 2. אם המושג הזה כן רלוונטי בעיניך אז הנתונים, כולל הסיומת של המכתב מיחזקאל סידון, שהצגת אומרים שאתה טועה. 3. בשום מקום בפתיל הזה לא דנתי או התווכחתי על נושא אחר. 4. בכל מקרה אני מודה על הצגת הנתונים המפורטים שתקמת כי אני לא כל כך הכרתי את העצים. | |||
_new_ |
הכינוי 'מרבית' לא מחטיא את הקביעה | |||
|
|||
שבבסיס הטענה, שיותר מחצי הקיבוצים יושבים, לטענת הטוענים, על אדמת ''נוכחים נפקדים''. אבל באמת אין חשיבות לעובדה שלפחות +50 אחוז מהקיבוצים יושבים ומעבדים אדמות ''שדודות'' (בעגה הפלסטינית). בכל מקרה, השאלה היא עכשיו מה יהיה דינם של קרקעות אלה בהסדר של שלום סופי שבו יוחזרו חלק מהפליטים לתוך גבולות 'ישראל הקטנה', לפי הצעות השלום של ברק, של מסמך ג'נבה ושלמסמך נוסייבה-איילון. ומרוב שהתקשקשנו על משמעות ה''מרבית'', זנחנו את הבעיה האמיתית שאיתה נצטרך להתמודד בכל מקרה כתוצאה מכניסה לא מבוקרת למסלול אוסלו. | |||
_new_ |
הכינוי 'מרבית' לא מחטיא מחטיא ועוד איך | |||
|
|||
אין בידיך נתונים אינך יכול לטעון בצורה אמינה שהטענה שלך מבוססת. אתה בעצם מנסה להחזיק בשני הקצוות של המקל: גם להגיד שההחטאה שלך לא חשובה וגם לטעון שזו לא החטאה. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |