|
''בשנת 1948 בוצע על אדמת פלסטין פשע מלחמה.... הפשע הוא לא אחר מאשר טיהורה האתני של פלסטין. להרבה יהודים קשה, ובצדק, לשמוע את המונח הזה, משום שהוא קשור בתודעתם לטיהור הגזעי שהנאצים ביצעו ביהודים..... היא לא נולדה, כפי שטוען ההיסטוריון בני מוריס, מתוך המלחמה, אלא היתה תולדה של תכנון ואידיאולוגיה כפי שהתעודות שאסף מלמדות בבירור...... במסגרת המעשה הנפשע הזה נהרסו מאות כפרים ועיירות, ובוצעו עשרות מעשי טבח ומעשי אונס שאת מספרם המדויק כנראה לעולם לא נדע. הכפרים שנהרסו הפכו ליישובים יהודיים או ליערות הקרן הקיימת. ברוב המקרים התבצע מעשה הגירוש הרחק מזירת הקרב בין הצבא הישראלי לצבאות הערביים, שניסו בחלקם להציל את הפלסטינים וחלקם לספח שטחים למדינותיהם. הגירוש המשיך גם אחרי שנחתמו הסכמי שביתת הנשק בין המחנות היריבים, והמשיך אל תוך שנות החמישים.''
''כל עוד הישראלים לא ירצו לשמוע על האם שנאלצה להשאיר את תינוקה במג'דל; על הנערה בת ה-12 שהיתה לשפחת מין של חיילים ישראלים בדרום; על הגברים שנרצחו בטנטורה, עין זיתון, סעסע ועשרות מקומות אחרים; על הזקנים שמתו מצמא במסע המוות מלוד ועל הנשים שטבעו בסירות הרעועות בדרך מחיפה ליפו; כל עוד לא יישמעו ויילמדו הזוועות הללו לא ייכון שלום בין העם הפלסטיני ליהודים בישראל.''
'' ישראל ביצעה גירושים גם בשטחים שכבשה בשנת 1967, והיא ממשיכה לעקור ולהזיז אנשים למען בניית החומה ומתוך רצון לקבוע באופן חד-צדדי את הגבול המזרחי של המדינה. לא מעט אישים ומוסדות מביעים בחשאי, ולעיתים בגלוי, תמיכה בטיהור אתני כאמצעי למה שהם מכנים ''הבעיה הדמוגרפית'' של ישראל. זאת אומרת, הם מוכנים לחזור על הנכבה פעם נוספת אם יהיה צורך.''
אילן פפה, ''הנכבה במבט לאחור'', 2005-05-15
|
רוח שכינת השמאל מפרשנת את המלחמה
