  
  
  
|
 |
|
||
  סיכום ממש יפה |
|||
|
|||
של שקיעתה של העיתונות, ואני מסכים לרוב המסקנות שלך. צריך להוסיף ש-: 1. העיתונות המפלגתית בישראל דעכה לפני הולדת האינטרנט. דוגמיות כמו ''חירות'', דבר'', ''על המשמר'', ''העולם הזה'' שבקו חיים, חלקם בשנות ה-60 וחלקם אפילו הגיעו עד תחיל שנות ה-90. פשוט נמאס לקוראים לשלם בעבור קריאת תעמולה, כשאפשר לקבלה אפילו חינם. זה היה תהליך שליווה את התפרקותה של המפלגה כמשפחה אידיאולוגית. 2. היתרון של אתרי החדשות שבאינטרנט שהם זמינים כל רגע, מתעדכנים, מתוקנים וקוראים יכולים להגיב, לתקן ולהתווכח. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הוא לא בן אדם - הוא עיתונאי |
|||
|
|||
לק''י לפני כמה שנים עיתונאי אחד רצה לדבר איתי. באותו זמן קודם לניתוח השמיעה לא יכולתי לדבר בטלפון אז אישתי טילפנה חזרה ושאלה האם יש אצלכם אדם כזה וכזה? המזכירה בצד השני ענתה: הוא לא בן אדם הוא עיתונאי! ובכן, צחוק הגורל - היום לאחר כמה שנים גם אני נעשיתי עיתונאי. ועוד באינטרנט - מדיום שרק לפני שנה וחצי בקושי ידעתי להשתמש בו בכלל. תפקידי היום הוא עורך אתר מנהיגות יהודית בכתובת הזו בהשאלה, הרי בעת משאל מתפקדי הליכוד הייתי סתם חפ''ש במלחמה האינטרנטית הגדולה היום אני מסו''ל. הדברים של ישראל בר ניר כאן עוררו אצלי כמה הרהורים על המדיה התקשורתית ועל כיוני ההתפתחות העתידיים שלה. אני לא יכול להבטיח - אבל יש צורך לכתוב מאמר מפורט על היתרונות השונים שיש לכל סוג תקשורת - עיתונות כתובה, רדיו, טלויזיה, אינטרנט. לאחר מכן יש לדון בדרך שבה כלי התקשורת מקדמים את סדר היום שלהם או מה שמכונה היום האג'נדה שלהם. ולבסוף, בתהנהגותו של משולש הברזל הפשיסטי הישראלי - מערכת משפטית - שב''כ - משטרה והמניפולציות ההדדיות ביניהן. אבל הערה אחת אני חייב לומר כבר עכשיו: האינטרנט הגביר את חופש הדעות ולא הקטין אותו - לכן המחשבה שאי פעם איזה גוף ישתלט על החדשות והדעות ברשת אין לה שחר. אליצור | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי