  
  
  
|
 |
|
||
  עוד סיבוב |
|||
|
|||
יובל, תשובותיך ב''כן ולא'' אינן מנומקות, חבל, אבל נניח להן לעת עתה. מתשובותייך אני מסיקה שאתה (כמו רוב הציבור) יודע מעט מאוד על ה''תעשייה'' הזו של הרווחה המוציאה ילדים מהבית. גם עובדות סוציאליות בלשכות אינן יודעות מה מתרחש בד' אמותיו של הקורס שמכשיר את פקידות הסעד אשר מקבלות את הכוח להוציא ילדים מהבית. גילוי נאות מצדי (בהומור): יש לי חברות שהן עובדות סוציאליות ואין לי ספק שהן משוכנעות שהן עושות את הדבר הנכון... ולא אפרט בשלב זה. באוניב' באר שבע יושבת פרופ' ורד סלונים שכתבה לאחרונה מאמר לכתב העת ''חברה ורווחה'' הדן בסוגיית הוצאת ילדים מהבית - מאמר שאינו מחמיא לרשויות הרווחה. אשלח אותו אליך. היא לא היחידה שיוצאת כנגד ''שואה'' זו. אני משתמשת במילה ''שואה'' ומכניסה אותה למרכאות משום שבציטוט מדובר, ציטוט מפי נשים שילדיהם נלקחו מהם ובזו התחושה הן חיות את חייהן. באם תרצה להעמיק את הידע (ולא דרך מה שמפורסם בתקשורת או בפרוטוקולים של בתי המשפט - כבר אמרתי כי אוכל לסייע בכך). בנוגע לתינוק המריבה: השופטת רוטשילד שחתמה על הוצאת הילד לאימוץ (וכבר ידוע כי המהלכים היו לא כשרים מבחינת החוק) ואחר כך התחרטה (מעניין למה?) ופסקה להחזיר את הילד להוריו הביולוגיים, עתה משהופשרה התביעה שהייתה מוקפאת... יצאה באופן תמוה ל...''חופשה''... שמא נשאל מדוע? האם יש לכך קשר ישיר לתביעה שהופשרה? להמשך הדיונים? ... כנראה שלא נדע, כי המערכת הזו כל כך משומנת וכל כך הרמטית תפורה שבאמת אין להורים החלשים סיכוי כנגדה ואלפי ילדים יגזלו מהוריהם, אלפי אמהות תאבדנה שפיות, אלפי אבות יהלכו אבלים אבל למוסדות המדינה ולשכיריה - תהיה פרנסה. זו התמצית ובמסגרת זו אינני יכולה להוכיח או לפרט מעבר לכך, אך ניתן לעשות זאת בדרכים אחרות (אם תרצה להקדיש לכך זמן). רק אציין לסיום כי מי שלא רוצה לדעת... לא ידע וימשיך להצדיק את בעלי הכוח. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| שופטים, כמוך, הם בני אדם |
|||
|
|||
כמו בני אדם גם השופטים טועים, לא רק השופטת רוטשילד. כמו אותה שופטת שהזכרתי בתגובה קודמת. אבל היא לא נעלמה אלא קודמה למחוזי. בהרכב המחוזי היתה שופטת שכבר גרמה נזקים לילד בגלל נימוקים דומים לשלך. וגם הפעם טובת ההורים הביולוגיים היתה בראש דאגותיה במקום טובת הילד (תגובה 58385). למרות שאינך יודעת מספיק את כותבת כאילו את אלוהים בעצמו. אבל האמת קצת אחרת ומה לעשות יותר מאוזנת. על פי עצתך את מוכנה ''ללמד''. האם גם תהיי מוכנה ללמוד? אם הנסיון הקצר שלנו הוא אינדיקציה אני בספק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עוד סיבוב |
|||
|
|||
אני מבין שאת מתייחסת למאמרם של ורד סלונים־נבו ויצחק לנדר: „האם טובת הילד יכולה להתקיים בנפרד מטובת המשפחה? מחשבות והמלצות לשינוי” ברבעון חברה ורווחה מדצמבר 2004. קראתי את המאמר. הנגיעה בנושא שבו אנו עוסקים כאן היא מאד שולית. המחברים יוצאים, כמוך, נגד תהליך האיבחון של הכשירות ההורית המשמש כיום, אך אינם מציעים משהו במקומו. הם קוראים לפיתוח כלי איבחון חדשים. אינני אומר זאת בביקורת. מי שמצביע על בעיה אינו חייב תמיד להצביע גם על פתרון. הם דנים באריכות בהחלטות של פקידי סעד ומערכת הרווחה להעביר ילדים למשפחות אומנה ולפנימיות, וסבורים שיש לשתף ככל האפשר את ההורים והסביבה המשפחתית/חברתית הן בתהליך קבלת ההחלטות והן בניסיונות השיקום בתוך המשפחה. הם מדברים על כך שבצורה שבה מתנהלים הדברים כיום אין ניצול נכון של המשאבים החברתיים העומדים לרשות המשפחה, ועל כך שמתרכזים בהצלת הילד בצורה הפיזית במקום לשקם את היחסים. הם מצביעים על כך שרק במקרים ספורים יש סכנה ממשית לילד אם ההורים לא יהיו שותפים להחלטות, ועל כך שרוב מקרי ההוצאה מהבית הם בשל הזנחה. הם מצביעים על כמה תכניות לטיפול משפחתי וקהילתי שהופעלו במידות שונות של הצלחה ברחבי העולם. מבחינתם, התייחסות הממסד הפוליטי בשנים האחרונות עומדת בסימן של שיפור לעומת העבר. הם מתייחסים באופן חיובי לועדת גילת שבדקה את הנושא. סיכום מאד כללי של המלצות הועדה ניתן למצוא כאן: http://www.nfc.co.il/archive/001-D-38565-00.html?tag... הכל נראה סביר, הגיוני ולא קשור לעניין שעומד כאן על הפרק. כאן לא היתה החלטה של המערכת להוציא ילד מהבית. להיפך: היה ניסיון לשכנע את האם לגדל את פרי בטנה. לאחר שהיא הקיאה את הילד ככלי אין חפץ בו, היא ניסתה להפעיל את המערכת כדי שתוציא עבורה את הילד ממשפחה תפקודית. המערכת אמרה „לא!”, ובצדק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עוד סיבוב |
|||
|
|||
לא היה כל נסיון לשכנע את האימא הביולוגית להשאיר את בנה אלא להפך - הפעלת לחץ עליה כדי שתמסור אותו לאימוץ! ומדובר במנגנון משומן שיודע את מלאכתו ואף נעזר (כשצריך) במניפולציות משפטיות כפי שקרה בתיק הזה, בשקרים כלפי התקשורת, בהשתקת גורמים שצריך להשתיקם ועוד שיטות דמוקרטיות שכאלה. ''הקיאה ככלי אין חפץ בו'' - דמגוגיה שמחטיאה את מה שבאמת קרה, לא רק מחטיאה אלא מסלפת. המערכת אמרה ''לא'' - בניגוד לחוק ועל כבר כבר דנו מספיק. צדק?... | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי