  
  
  
|
 |
|
||
  יובל, אני חושב שאתה מגזים |
|||
|
|||
למיטב הבנתי הסיפור העיקרי בהקשר הנדון הוא העובדה שנעמי שמר אזרה אומץ וניקתה את מצפונה ממשהו שהציק לה מאד. אין הרבה אנשים שמסוגלים להודות בטעות, בטח לא כשימיהם ספורים. למרות ''התגלית'' אני מניח שתוך מספר שנים הסערה תפרח מזכרוני ומה שאזכור כאשר אשמע את השיר המרגש הזה יהיה נעמי שמר. אפילו כעת, ברגעים שאני כותב שורות אלו, כאשר אני שומע דיסק של שיריה אני מצטרף לרובם בשירה. המיתוס ששמו נעמי שמר נשאר איתי גם שדעותנו היו חלוקות בנושא הפוליטי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אבל הסיפור העיקרי באמירתו של אורי |
|||
|
|||
היא לא ''העובדה שנעמי שמר אזרה אומץ וניקתה את מצפונה ממשהו שהציק לה מאד'' אלא רק לומר שהשיר הוא ''פלגיאט'' (טיעון שיקרי, כי רק שתי שורותיו הראשונות מושפעות מלחנו של איבנז). ולדעתו גם ''התקווה'' היא כזאת, רק הוא עדיין לא החליט אם היא ממקור רומני או צ'כי (ואולי סמתנה הושפע מהלחן הרומני?), או של שניהם יחד. ואת הקישקושים האלה הוא מאתר בפתח מאמרו בדיוק כמו שצבאות ערב התקשקשו בפתח הונאת מלחמת ששת הימים (שלמלינו לא צלחה להם). בכך הוא רוצה להסיט את דעתנו מהעיקר - ש''התקווה'' ו''ירושלים של זהב'' הם נכסי צאן ברזל של הציונות, ואין שום משמעות להשפעות זרות שאכן היו. נהוג לומר שעם ישראל לבדד ישכון, אבל לא היא. אולי רק מדינת ישראל, לפעמים. עם ישראל טבוע בגולה ומשפיע עליה, על המנגינות שלה (כולל מנגינות כנסייתיות שלה!), על תרבותה, על הפילוסופיה והלכי הרוח שלה, על המדע שלה ואפילו על הפוליטיקה שלה - לטוב ולרע. ההיזון הוא הדדי וטוב שכך, ואנחנו נמשיך לזמר, למארת אורי, את השירים שאנחנו אוהבים ומבטאים את מאוויינו. גם בעניין מלחמת ששת הימים מנהל אורי מלחמת מאסף בנסיון להזים את הנצחון הגדול - הצבאי כמוסרי. שום היסטוריון רציני אינו נוקט בפרשנות האומרת שמדינות ערב בתיאום מראש וביחד עשו סידרת מהלכים מדיניים וצבאיים מקבילים ויוצא ידי חובה בטיעון שלא התכוונו לעשות מאום. זה ביזוי לאינטליגנציה ולמציאות שהתגלגלה אז. מה מדינה בודדה צריכה לעשות כאשר לפחות 6 מדינות ערב מזיזות את צבאותיהם לגבול עם ישראל, מצהירות קבל עם ועולם על 'כיבוש הישות הציונית' וזריקת היהודים (לא הציונים - הֶר אורי), מדברים בקשר חסוי בינהם על תיאומי המלחמה (שיחת נאצר - חוסיין היא רק דוגמית לדיבורים החסויים בינם לבין עצמם), מגרשים את חיילי האו''ם, סוגרים את מפרץ אילת וכו' ???? לשבת בשקט ולחכות שתותקף? אמר יפה אפרים קישון: ''סליחה שניצחנו''. אבל כל מדינה מתוקנת היתה נוהגת באופן דומה, או אפילו מקדימה את התקיפה המונעת. ראינו איך התחילה לנו מלחמת יום הכיפורים, לאחר שגולדה קיבלה את המלצת דיין לא לתקוף בתקיפה מקדימה את הכוחות המצריים והסורים ''שרק תירגלו'' במקרה בסביבה. אני בטוח שבדיעבד, הרבה אנשים טובים מצטערים של תקפנו, גם אם זה היה מפנה את האצבע המאשימה כנגד ישראל. הרי מה זה חשוב? העיקר הניצחון שלנו! | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי