|
כתבת (רמי): ''ראה יובל - שיקול ''טובת הילד'' אינו השיקול המכריע. גם להורים עניים, חולים, עבריינים , לא מוסריים, מותר לגדל את ילדם. מותר להם גם ללדת 14 ילדים בתנאי עוני וחוסר תשומת לב''.
מי שכותב את שני המשפטים הללו אינו מבין דבר בנושא האימוץ בישראל. כמו כותבת המאמר פולטים עמדות ללא ביסוס מינימלי. העיקרון המרכזי בכל נושא הוצאת הילדים מביתם הביולוגי ומסירתם לאימוץ הוא ''טובת הילד''. לשירותי הרווחה (השירות למען הילד) יש על פי החוק סמכות להוציא ילדים מביתם וכל שלב בפרוצדורה עד האימוץ נבדק במערכת המשפטית - בכל שלב טובת הילד היא השיקול המרכזי.
אם ההורים גם חולים גם עבריינים וגם לא מטפלים כראוי בילדיהם (למשל מכים אותם, מכבים סיגריות על עורם, לא נותנים להם לאכול ועוד)- יש סכנה לפגיעה ''בטובת הילד'' - מתחיל תהליך של הוצאת הילד מהבית. הילדים הללו הם המאגר שממנו אפשר לאמץ, אם ההורים הביולוגיים לא מצליחים לגרום (כולל באמצעים משפטיים) למערכת לשנות את החלטתה.
לפעמים כדאי לברר דברים לפני שמסבירים בתנוחה של מומחה (''ראה יובל - '') מה שלא מבינים. |
מדוע להפגין בורות?
