|
ישראל, טעות בידך | |||
|
|||
אחד השיפורים שהוכנסו במהלך 30 השנים האחרונות היה שקבעו מגבלות וגבולות למינויים פוליטיים באמצעות החוק. אלא שהתיאבון של ''הנבחרים'' אין לו גבול. לכן הם עובדים כעת על פריצת אותם גבולות על ידי ריקון החוק הקיים ממגבלותיו - התקדמות אחורה...... לקח שנים לבנות את החוק שגם יתחשב בצרכים של ''הנבחרים'' וגם בצרכי הציבור כולו. כעת עובדים לחרב זאת.....איך שגלגל מסתובב? | |||
_new_ |
נדמה לי שעד היום אין חוק | |||
|
|||
שמגדיר מהי משרת אמון ואת מי מותר לאייש במשרות הבכירות. ישנה רק ועדת מינויים שבודקת את כשירותו של כל מועמד. לעיתים מועמד כשר עם תג של מפלגה לא מקבל משרה בכירה, וזו אפלייה הפוכה. איך אתה רוצה שהטובים באמת כן יצטרפו לעשייה הפוליטית אם מנתקים להם אופציה של אלפי משרות לעתיד? צריך ללכת על איזונים ולהגדיר מהי משרה שבעליה ראוי שיתחלף עם השר שלו, ולמסד זאת בחקיקה, תוך דרישה לעמידה בתנאים מקצועיים. | |||
_new_ |
הנה פרטים על הצעת החוק | |||
|
|||
לפי ההסבר להצעת החוק משתמע שיש שימוש בביטוי ''משרות אמון''. הנה ציטוט מהצעת החוק שמבהיר זאת: ''לפי המצוי היום בחוק, קיימים שלושה סוגי משרות שאינן חייבות במכרז אותן מבקש המציע לעגן בחוק אחד, ולהפכן למשרות אמון..... כמו-כן, מבקש המציע להוסיף מספר מצומצם של משרות בכירות שאליהן יתבצע המינוי על-ידי השר הממונה, מבלי שתחול עליהן חובת המכרזים. רשימת משרות זו מופיעה בתוספת'' (http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/16/2986.rt...). דבר נוסף הצעת החוק מרחיבה את מספר הזכאים למנות אנשים לתפקידים, וגם את מספר המשרות שבשליטתם, ללא מכרז. דבר אחרון: המשרות עליהן כתבתי במאמר לא צריכות להיות משרות אמון תחת שום חוק. במקרה הזה אני מקבל את עמדת היועץ המשפטי. | |||
_new_ |
הרשימה מראה דווקא | |||
|
|||
על מגבלות עצמיות שנוטל המחוקק, והיא מקיפה פחות משרות אמון ממה שהיה נהוג בעשור האחרון. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |