  
  
  
|
 |
|
||
  לפעמים אפילו מצווה לשנוא. |
|||
|
|||
רק שצריכים בירור פנימי יסודי כדי לוודא ששונאים את מי שצריכים לשנוא ולא את מי שצריכים לאהוב. ''כל המרחם (שזה ענף של האהבה) על אכזרים - לבסוף נעשה אכזר לרחמנים'' אומרים חז''ל ולכך הכוונה. מי שאוחז בדעות הפוכות משלי - עדיין איני צריך לשונאו. את דעותיו - כן. לשנוא. אותו - לאהוב. ''הלא משנאיך ה' - אשנא; ובתקוממיך - אתקוטט'' אומר משורר התהלים ובכך מנחה אותנו לנטרל את ההרגשה האישית ביחס לאוביקט השנאה... לשנוא את מי ששונא את ה'. אויבי ישראל נקראים אויבי ה' ואותם מצווה לשנוא. יהודים שתעו או טעו - לא יצאו מגדר ''ואהבת לרעך כמוך'' ומצווה למשכם בעבותות אהבה. מצורף קישור הדן בנושא ברמה העקרונית/פוליטית. בברכה, נסים. קישורים: ימין, שמאל ומה שביניהם.: תגובה 4716 | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| למר ישעיהו -אכן, מילה בסלע. מתחייבים זיהויים |
|||
|
|||
נכונים, בסביבה אנושית שתכופות משבשת עלינו את דעתנו: אויב וצורר עשוי לנהוג כנחש ממש, תוך הרעפת גילויי חן. דומני שערפאת, לאחר כל פיגוע קשה, נהג להרעיף גילויי רצון טוב נשגבים, וגם שטח מכל טוב החומוס והכבש לפני אינטלקטואלים ופוליטיקאים ישראלים שהתארחו אצלו. דבר זה הוא סוג של לוחמה פסיכולוגית המשבשת את הזיהוי התקין, ומונעת גיוס משאבים להשבת מלחמה. הנושא מורכב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה מר שרון. |
|||
|
|||
הבנת המונחים בהם אנו משתמשים היא מרכיב חשוב ביותר ביכולתנו לפעול מתוך שיתוף פעולה. ומכיוון שאנחנו עם אחד למרות כל חילוקי הדעות, מן הראוי שנדע למצוא את המכנה המשותף שסביבו אנו יכולים להתאחד. מציאת מכנה משותף זה יכולה להיעשות אך ורק מתוך אהבת המשותף בינינו למרות כל מה שמפריד-לכאורה. אהבה זו מכונה ''אהבת חנם'' מפני שמבחינת המופע החיצוני - אין על מה לאהוב את הזולת המתנגד לדעתי ואף פועל נגדי ונגד כל מה שאני מאמין בו. ובכ''ז היא אפשרית כאשר מצליחים להפוך את ה''אני'' ל''אין'' ולהתייחס אל הזולת כפי שהוא בשורש המשותף שלנו: בן ברית אשר, מסיבות כאלה ואחרות, חושב ופועל הפוך ממני. ''באהבת ישראל נביא את הגואל'' שבת שלום ומבורך, נסים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי