| ספר התורה, התנ''ך הוא ספר לא היסטורי. התנ''ך הוא ספר ספרותי עם מסר דתי. ספר המדע הבדיוני-פנטסטי הגדול מכול הספרים שנכתבו עד כה. כול ספרי הדתות הם ספרים העוסקים בסיפורים פנטסטיים כמו התנ''ך העוסק בחיות המדברים (הנחש, האתון), מקלות שהופכים לנחשים, נחשים שבולעים נחשים, קוסמים, מכשפים, מלאכים שנלחמים עם אנשים, חוקי טבע שפתאום לא קיימים עוד (עצירת השמש, הזזת השמש אחורה, כוח המשיכה מתבטל כשגרזן נופל לנהר וחוזר מעלה), מזון שנופל מן השמים, מיתוסים, אמונות תפלות מלפני אלפי שנים שאין להם שום אחיזה למציאות של היום, ועוד. ישעיהו ליבוביץ במפורש אומר אסור ולא צריך ללמד את ספר התנ''ך הבדיוני הזה בבתי-ספר יסודיים ותיכוניים. יש ללמוד אותו רק באוניברסיטאות כאשר הלומדים כבר בגיל שיכולים להחליט בהיגיון עם שכל ישר מה אמיתי ונכון בתנ''ך ומה הם מיתולוגיות ומיתוסים, סיפורים פרמיטיביים, אבסורדיים. והמאמינים בו אומרים עוד שאנחנו הלא-מאמינים בספר זה זקוקים לעזרה? מכאן היהדות איננה דת בגלל ספר התנ''ך. היהדות היא תרבות, הכוללת גם את הדת. יהדות היא מכלול התרבות שיצרו בני-העם היהודי לדורותיהם. היהדות כוללת את כל אוצרות הרוח שיצרו יהודים, בספרות (התורה), שירה, מיתולוגיה, מוסיקה, מחול, ציור ופיסול, בתחומי המדע והחברה וגם כמובן הדת. אם יהדות חיפשה נפשך - מדוע דווקא בישיבות? כול עולם התרבות היהודי פתוח בפניך בכול מככלה ואוניברסיטה, הכול ספרייה. |