  
  
  
|
 |
|
||
  איזה שקט? יש מלחמה! |
|||
|
|||
הבשורות הפוליטיות הבאות מהמזרח התיכון אינן טובות כל כך. אומנם רוח חדשה נשבה אבל כבר שינתה את כיוונה. מוחמד עבאס אולי רוצה הידברות אבל אנשיו והחמאס לא יתנו לו. רק אתמול לעת ערב הם הראו זאת שוב בפיגוע בציר פילדלפי ובהכרזות מוקיוניות בשפת הערבית בטלויזיה הרש''פית שלהם. הטרור לא נמצא ב'חופשה פרטית'. סוריה שולחת שדרים רק כדי לחלץ עצמה מהכוונת האמריקאית - אין שום סיבה שנתחיל לדבר עכשיו עם אסד ולתת לו עלה תאנה מכל חלקו בפרשת עיראק-צדאם וסיועו לסונים המורדים שם, הנשק הלא קונבנציונלי שלו, תמיכתו בטרור הפלסטיני והלבנוני ובליבוי הטרור בשטחים. אסד קודם כל צריך לשלם בטרם נדבר עם מישהו ברצינות על שלום. ארה''ב הוכיחה שהמקל הוא התמריץ הטוב ביותר לפעול כנגד ערבים. גם מובארכ כבול למחוייבותו לארה''ב ובכדי להעביר את אישור הסיוע השנתי בקונגרס הוא עושה צעדים וקולות של התקרבות לישראל. התקרבות מדודה ולא חזרה לאוירת הסכם השלום שנחתם לפני 25 שנים. כשיווצרו התנאים הוא יוכל לשנות את עמדתו, לחיוב או לשלילה, והכל בהתאם לאינטרסים של מצרים כמנהיגה של העולם הערבי ולא למצרים המחוייבת לפרטי הסכם השלום עם ישראל. ישראל נתפסת כ''שיילוק'' בכך שמבקשת, מתחננת ממצרים להיות צמודה לאותו הסכם. לגבי השאלות שהעלית בנושא ישראל וזכות השיבה, תן לי לפקפק מעט בקביעתך שישראל לא תתפתה לקבלו. הרי כבר בהסכם אוסלו הסכימו ''חכמינו'' לכלול את הסעיף הזה שאומר שתותר כניסתם ש כמה עשרות אלפים פלסטינים בחזרה לבתיהם (שקיימים עדיין? או אולי שנהרוס להם את אוניברסיטת ת''א?) וכמובן נתחיל באיחוד משפחות. תהליך כזה יפתח זרם אדיר של הגירה חוקית קטנה של כמה עשרות אלפים שתתוגבר בהגירה לא חוקית גדולה. הרי כבר ב-11 שנות אוסלו האחרונות היגרו מהשטחים לישראל כ-250,000 פלסטינים. אני דווקא חרד לעובדה שרבים מאיתנו ששים ושמחים לתת עוד צ'אנס לרש''פ, לתהליך הפוליטי בו ולמוחמד עבאס. הם קנה רצוץ שלא יוכלו להוביל את אנשיהם לשלום, אלא רק לטרור. לכן דווקא מוצא חן בעיני הדרך אותו קבע שרון = ''חד צדדיות''. אנחנו צריכים לסגת חד צדדית לקו שאנחנו נקבע, להזיז אוכלוסיות כדי לישר את הקו (למשל לתת להם את אום אל-פחם ובנותיה בתמורה לאריאל). ורק לאחר שניסוג ונתיישב נחכה למנהיג ולציבור שמוכן לשלום. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מה קרה מנשה? |
|||
|
|||
כבר שכחת את הצעתך לשתי מדינות לשני עמים, ירדן היא פלסטין ומערב הירדן היא ישראל? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איזה שקט? יש מלחמה! |
|||
|
|||
האמת היא שאני נוטה להסכים לקביעתך שקיימים ישראלים שיסכימו לקבל את רעיון 'זכות השיבה', אולם אינני חושב שדבר זה יקבל אי פעם רוב פרלמנטרי קביל, שיוביל לחקיקה מתאימה בנדון. פירושו של דבר הוא שרעיון זה יצטרך להישאר על הנייר, ממש כמו רעיון א''י השלמה, שמקומו בטווח הרחוק בפח הזבל של ההיסטוריה. ישראל אינה נמצאת בתהליך שלום כי אם בתהליך גירושין (מלשון להתגרש), ואין לי ספק שגם לאחר נסיגה יסודית ומלאה לא יאותו שכניה לקבלה, וזאת כתוצאה מבעיות שונות שיש לחפש בעיקר בצד הנגדי; זו הסיבה שישראל צריכה לסגת משטחי מריבה אלו, ולוותר על המקרר ועל מכונת היבוש, למען הצלת שניים וחצי החדרים שקיימים ברשותה בתחום הקו הירוק. ואם תשאל ''מדוע עליה לעשות זאת'', אומר לך כי אין לה כל ברירה אחרת, אם חפצת חיים דמוקרטיים ועצמאיים היא, ואם ברצונה להישאר מדינה בעלת אוריינטציה יהודית-דמוקרטית לטווח של 25 שנה. כל פיתרון אחר אינו אפשרי כתוצאה מהסטטיסטיקה היבשה בשטח - שפירושו בטווח הבינוני עליה על דרך של עימות וודאי מול מליוני מוסלמים משולהבים. זו הסיבה היחידה לנסיגה שטחי 67, היות וזוהי הקטנה מבין כל הרעות והדרך היחידה להציל את ישראל מעצמה ומהתאבדות דמוגראפית. אתה כמובן רשאי לטעון שמליוני יהודים עוד יעלו ויגיעו לישראל, וכי על ישראל להמתין קמעה עד שבעיית האיסלם תתלקח באירופה (ואין לי הרבה ספק שהיא תתלקח) . אולם מעבר להימור בעיניים עצומות בסגנון זה, אין שום סיבה לקוות לתמיכה מהמערב: הסיכוי שהאירופאים יישרו קו עם ישראל בשאלת הטריטוריות שואף לאפס, וכך גם אם האמריקאים. רק ישראל בקווי 67 נטו תוכל להגן על עצמה ביעילות מוסרית, ומוסר (=מוראל) הוא דבר חשוב מאין כמוהו בשאלה זו. רק כך תוכל ישראל להחשב כחלק אינטגראלי ממדינות המערב, למרות הסגרגציה הפנימית המתקיימת בתוכה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני דווקא דבק בצדק ההיסטורי |
|||
|
|||
למה לא לעשות רק שתי מדינות לשני עמים, למה שלוש? פלסטין המזרחית תהיה מדינה ערבית ופלסטין המערבית מדינה יהודית. כל היהודים יבחרו למדינה הפלסטינית המערבית וכל הערבים יבחרו למדינה הפלסטינית המזרחית. כל היתר יתנהל כרגיל, יגורו אלה בתוך אלה, אבל מדינת ישראל תמיד תתנהל ע''י ממשלה וכנסת יהודיים, לא מותנה כלל במספר היהודים והערבים. אנחנו צריכים לנטרל את סוגיית הגודל/כמות, ולדעתי זו הדרך הנכונה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני דווקא דבק בצדק ההיסטורי |
|||
|
|||
אין דבר כזה ''צדק היסטורי''; יש אולי אינטרסים שתיאולוגים-חילונים מחברים עליהם בדיעבד טקסטים מפייסים או נרגזים, ועיתונאים מוכרים אותם לציבור בדמות ויכוחי בעד-או-נגד. האינטרס הישראלי להבנתי מחייב שמירה של רוב יהודי בתחומה, ומניעת התמזגותה למדינה דו-לאומית בתהליך של סחף איטי על פני דור נוסף. חד וחלק. הצורה היחידה שיש לבצע זאת היא על ידי נסיגה משטחי המריבה – גם אם אקט זה יתרחש באופן חד-צדדי. הרעיון שאתה מביא כאן היה אולי אפשרי לפני הולדתו של רעיון הלאומיות וההגיון הנילווה לו – אולם הוא אינו תקף בנסיבות הנוכחיות, שמשמעותן היחידה בשטח הוא המשך מצב הכיבוש אל תוך הדור הבא. לשון אחר: המדובר בבחירה מודעת (או אטביסטית) בנתיב-עימות בלתי פוסק עם העולם המוסלמי, ובשלב מאוחר יותר עם העולם המערבי, שזה האחרון ילחץ לכינון השיטה one man – one vote. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נהפוך הוא! |
|||
|
|||
דווקא בשל התפתחות הרעיון הלאומי עד כדי הבשלתו יש להפריד בין העמים במחוזות ברורים ומוגדרים. קיומה של רש''פ לפי מפות אוסלו היא אחיזת עיניים ולא מדינה לאומית ערבית. היא פרי בוסר שלא יבשיל לעולם, בטח כשיראל לצידה. רק הפרדה ברורה ומתן יכולת ביטוי לאומית לערביי ארץ ישראל ב'חצי' (הגדול) וליהודים ב'חצי' הקטן, יתן סיכוי משהו לקיום שתי מדינות פלסטיניות - יהודית לצד ערבית - בשלום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נהפוך הוא! |
|||
|
|||
לא הבנתי מה אתה מציע. אנא שרטט את גבולות ההפרדה במדוייק, ואת התייחסותך להפרדה על קווי 67. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מניח ש''יכולת הביטוי הערבית הלאומית'' שהנ''ל |
|||
|
|||
מציע זה נישול ערביי הגדה מאדמותיהם וניכוסם הנדל''ני על ידי קבלנים יהודים - תוך העברתם לעבר הירדן (עלות ההובלה של שלושה מיליון אנשים במשאיות עדיין תהיה זולה בהרבה ממחיר הקרקע...) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה מניח לא נכון |
|||
|
|||
פשוט כבר כתבתי למעלה שאני בעד מדינה ערבית פלסטינית ממזרח לנהר הירדן (כ-70% מפלסטינה) ומדינה יהודית (פלסטינית) ממערב לנהר הירדן. כבר כיום כ-75% מהירדנים הם פלסטינים ויתרתם בדואינים מסוגים שונים. כל הפליטים הערבים צריכים להיות מיושבים שם בסיוע בינ''ל. יהודים יוכלו לגור בפלסטין-ירדן, כשם שערבים יכולים לגור בישראל. אבל כל היהודים יצביעו לכנסת בירושלים וכל הערבעם יצביעו לפרלמנט בעמאן, בכל מקום בו הם יגורו בשתי המדינות. באופן כזה ישראל תמיד תשאר באופייה מדינה של העם היהודי כאשר בפועל היא אפילו תהיה מדינת אזרחיה, בה יגורו ערבים, יעבדו וישלמו מיסי עירייה ומיסים על שירותים. בפועל, לא תהיה הזזת תושבים, מתיישבים, מתנחלים וכל ביטוי שתבחרו בו, משום מקום לשום מקום, כי לא תהיה לזה כל סיבה ומשמעות. שהרי ''השטחים הכבושים'' לא יהיו יותר יודנריין. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי