  
  
  
|
 |
|
||
  חכה שתגיע לבתי המשפט |
|||
|
|||
שוב, איני בא בגישה של זילזול. אני מחפש שיחה אמיתית. איך מילים שלעולם לא אקרא (אסור לי כמובן לקרוא את מה שאני מנשק) ישמרו עליי? על הרוח שלי שומרים המוסיקה, הספרים, חברה שלי והחלומות שלי. אתה מבין? איני צריך מילים סמויות כשיש לי את שוסטקוביץ' וג'ורג' אורוול. משום מה, אתם מתעקשים שאני חייב אותן והם באמת ישמרו עליי וכל הצרות בעולם באות עליי משום שאיני מאמין בהן. מ-ד-ו-ע? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| כי הם שמרו עליך עד עתה |
|||
|
|||
אז למה עכשיו לזרוק אותם לפח? אני לא חובש כיפה ונוסע בשבת אבל יש לי כבוד למילה הכתובה וגם לסםר התנ''ך. אבל גם אני שומע את ''שוסטקוביץ'' על אף שאני מעדיף את בטהובן, מוצארט, סמטנה, גריג וצ'ייקובסקי. למה האחד צריך להיות על חשבון השני? | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי