|
אוהו חכה לתגובות הזעם | |||
|
|||
בדקתי את הערתך. אתה צודק. מסתבר שביאליק המציא את המילה הזאת במשמעות של להסתובב סביב כמו סביבון http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3696 אבל הביטוי מתפרש אצל רבים גם כקירקור. כמו שתרנגול מקרקר הוא גם משמיע קולות וגם פונה אנה ואנה. אז זה גם מתקבל על הדעת. ואז הוא מכרכר בזמן שהוא מקרקר... נחמד שזה הדבר היחיד שהפריע לך במאמר... | |||
_new_ |
שוב טעית | |||
|
|||
כשאנו שוגים האם לא עדיף לתקן ולהודות למתקן? דחית את התקון של רמי נוידרפר לשגיאת כתיב ועוד הוספת הערה מטעה לקוראים. ביאליק לא המציא כמובן את הפעל 'כרכר' - במקרא נאמר על דוד המלך 'ודוד מכרכר בכל עֹז' , כלומר רוקד , במסע החזרת ארון העדות שהיה שבוי בידי הפלשתים. מה שנאמר בקשור שהזכרת הוא כי ביאליק חדש את המלה 'כַּרכַּר' עבור מה שאנו קוראים היום סביבון והאשכנזים קוראים (בידיש?) 'דרידל'. | |||
_new_ |
שוב טעית | |||
|
|||
בקישור שצרפתי נאמר במפורש שביאליק המציא את המילה. אז אם הכותבת שם טעתה וזאת בכלל מילה המוזכרת בתנ''ך אז יפה. למדתי משהו חדש. | |||
_new_ |
שוב שוב טעית | |||
|
|||
הכותבת אמרה שביאליק המציא את המלה כרכר - עבור סביבון. אתה הוא שטעית ואמרת שביאליק המציא את הפועל לכרכר. אבל אתה מתעקש לומר כי היא שטעתה ואתה 'יופי' שלמד דבר חדש. ולמה נקלעת למבוכה הזאת? כי סרבת לקבל את התקון הפשוט של רמי. זכותך לחשוב ולכתב את העולה על לבך אבל מכיון שצרפת קשור לדבריך היה חשש שהקוראים יקבלו את דבריך ויטעו לחשב כי ביאליק המציא את הפעל. לכן הגבתי ואינך צריך להעלב ולדחות את התקון בנוסחה המרגיזה 'יופי למדתי דבר חדש' המוכרת לנו כל כך אצל אנשים כמו אהוד ברק אשר לעולם לא יוכלו להביא את עצמם להודות בשגיאה. | |||
_new_ |
שוב שוב טעית | |||
|
|||
ידידי, מרוב להט לתקוף אתה מתחיל לסתור את עצמך. העניין כשלעצמו זניח, אבל כיון שהחלטת לעשות מזה ''עניין'' אז קבל תשובה: רמי ציין בתגובתו שכותבים ''לכרכר'' ולא ''לקרקר''. הלכתי לבדוק את העניין. מצאתי מאמר באתר חינוכי של מט''ח התומך בדבריו של רמי. הודיתי בטעות, ואפילו הבאתי קישור לאתר. בנקודה זאת העניין היה אמור להסתיים אלא שכבודו החליט לעשות מזה ''עניין''. אפילו בשטויות שחפרת מתחת לאדמה. הכותבת שם ציינה שביאליק המציא את המילה. לקחתי את דבריה כעובדה וציינתי את זה. ואז התברר שהמילה היתה בשימוש גם בתנ''ך... אוי ואבוי. אז בהתחלה החלטת לתקוף שאני לא מודה שטעיתי. וזאת המצאה. אח''כ החלטת לתקוף שקיבלתי את הכתוב יותר מדי ברצינות ו''מתעקש'' שביאליק המציא את המילה. אתה לא רואה כאן סתירה? פעמיים טעית וגם אז לא טרחת להיות עקבי עם הטענות שלך... פעם הבאה שאתה כותב כאן משהו - נסה, לשם שינוי, לחשוב לפני... | |||
_new_ |
שוב שוב טעיתי אני | |||
|
|||
טעיתי וטעיתי כאשר כתבתי, כי לא היית צריך להתיחס לדבריך . אמנם אתה כותב מאמר פילוסופי אבל אינך מבין את ההבדל בין שם עצם לפעל. למשל, הפעל למזג קים מזמן בלשון. אבל רק בדור האחרון המציאו את המלה מזגן. כך נאמר בספר שמואל כי דוד מכרכר - לא מקרקר - וביאליק המציא מלה עבור סביבון - כרכר. למה טרחתי להגיב - לא להעיר לך על נמוס או על דקדוק אלא למנע טעות מן הקוראים, מה נמצא במקרא ומה המציא ביאליק. עכשו, אני מקבל את ההצעה שלך בשנוי מסויס - בפעם הבאה לחשוב לא רק על תכן דברי, כפי שאני תמיד עושה, אלא גם לחשב איך לעשות אותם יותר פשוטים כדי שפילוסוף מעמיק מחשבות כמוך לא ירגיש נפגע ויוכל להבין את כונתי. שמתי לב שנסית לתקן את הכתיב של אחד המגיבים והתיחסת ליוד מיותרת לפי דעתך שכתב 'עשית מזה ענין' לפי הנסוח שלך. הוא קבל ברצון את תקונך ואמר שעברית אינה שפת אם עבורו. לא התחכם ואמר 'יפה, אז למדתי דבר חדש' ולא תקף את המתקן שאינו חושב. . | |||
_new_ |
שוב שוב טעיתי אני | |||
|
|||
אתה כנראה מעדיף לקרוא דברי הבל כתובים בעברית של אקדמיה. אגב, אני מציע לך להפסיק לכתוב בכתיב חסר. זה לא עושה רושם. רק מעצבן כאשר זה לא בא עם ניקוד. וזה לא בא עם ניקוד. תפקידה של שפה קודם כל לתקשר בין אנשים. לא להפגנת השכלה. | |||
_new_ |
שוב שוב טעיתי אני | |||
|
|||
דווקא האקדמיה ללשון העברית ממליצה על כתיב מלא. כתיב חסר הוא צורת כתיבה לגיטימית ונכונה. חבל להתעצבן מכל דבר. מבחינת תפקידה של השפה, הרי התקשורת מושגת היטב גם בעברית של ''שלוש שקל'' ו''אני ילך כאילו''. השפה מקשרת בין אנשים, אך יש לה מסגרת שיש להקפיד עליה. אני מציע לך להפסיק לחפש פגמים במי שעונה לך ולהתייחס לטיעונים עצמם. | |||
_new_ |
שוב שוב טעיתי אני | |||
|
|||
א. כתיבה חסרה היא לגיטימית אבל מעצבנת והרבה פעמים מטעה את הקורא כאשר אין ניקוד (שלט ''קפה'' עם חץ זה משהו שמסביר איפה שותים או איפה משלמים?). ב. כאשר קראתי את ההערה שצריך לכתוב ''לכרכר'' לא ''לקרקר'' קודם שאלתי רבים במקום העבודה שלי. כולם צברים. כמעט כולם, למעט אחד, חשבו שכתבתי נכון. לבסוף התברר שטעיתי. מה זה אומר? שלא מדובר כאן בעניין שכל אחד אמור היה לדעת. שניהם פעלים לגיטימיים ואפילו חזותית יש ביניהם קשר. ג. אדון ''דולרים'' קרא את התגובות בנושא וניצל את ההזדמנות ללגלג עלי. תוך כדי שגיאת כתיב ''ליכתוב''... אח''כ הוא הודה שעברית אינה שפת האם שלו. אז הוא הכיר בכלל את המילה ''לכרכר''? ד. אברהם שלום ניסה ארוכות לתקוף אותי בנושא שגיאת הכתיב. האם יהיה זה צרוף מקרים אם יתברר שהוא לא אהב את תוכן המאמר? הוא מזכיר לי את הבדיחה הישנה על הפרופסור ללשון שתפס את אשתו עם גבר זר. היא אמרה: משה, אני נדהמת. הוא תיקן אותה: את מופתעת. אני נדהם. | |||
_new_ |
שוב שוב טעיתי אני | |||
|
|||
האמת היא ששגיאת הכתיב שלך היא באחריותי. אני לא קראתי את מאמרך בתשומת הלב הראויה ולא שמתי לב לשגיאה. כשהתגלתה שגיאת הכתיב הייתי צריך לתקן אותה ולמחוק את התגובה. אבל זה כבר הפך לעניין בפני עצמו, אז הותרתי את השגיאה על מכונה. חבל לעסוק בכך ולא בנושא המאמר. | |||
_new_ |
שוב שוב טעיתי אני | |||
|
|||
עדיין לא מאוחר מדי לתקן. אשמח אם יגיבו עניינית על המאמר. קשה להגיד ש''יראה'' ו''כבוד'' לאלוהים היו נר לרגלי כותב המאמר. אולי הסומכים על אלוהים בימים אלה טרודים בענייני ההתנתקות מעזה. גם ההצבעה אתמול בכנסת לא בדיוק חיזקה את הדעה שצריך וחכם לסמוך על אלוהים... | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |