  
  
  
|
 |
|
||
  גמישות בסדר המלים |
|||
|
|||
סדר המלים בעברית אינו קשיח. בגרמנית הפעל חיב להיות החלק השני במשפט ובעתון 'הארץ' סבורים כי כך הסדר גם בעברית ולא פעם הם נכשלים בכתיבת קטעים לא ברורים בגלל הקפדה זאת. מתוך מאמר של החוקר המבהק של הלשונות השמיות ח''א גינזבורג (ההסטוריה של עם ישראל, כרך שני, העורך בנימין מזר) 'תכונה שהיתה משותפת לכל הלשונות השמיות הצפוניות מערביות ונשתמרה לעולם בלשונות הכנעניות היא גמישותו הנאה של המשפט. בפרוזה קודם בסדר המלים היסוד המדגש ביותר פסיכולוגית. הוא מביא דוגמות - אני מסמן למטה בין מרכאות את החלק שהוקדם במשפט להדגשה 'אֶת קֹלְךָ' שמעתי בגן ואירא כי 'עירֹם אנכי' מי הגיד לך כי 'עירֹם' אתה? (בראשית ג, י-יא) למה לא הגדת לי כי 'אשתך' היא? למה אמרת 'אחֹתי' היא? (בראשית יב, יח-יט). מקומו הרגיל של הפעל היא בראש המשפט, משום כך אם מבקשים להבליט את הפעל מצרפים אליו את המקור הנפרד: ועתה הָלֹך הָלַכתָ כי נִכְסֹף נִכְסַפְתָה לבית אביך (בראשית, א,ל) בלטינית סדר המלים יותר חפשי אבל אפשר להבין את המשפט על פי היחסה של המלים ( צורת המלה משתנה על פי תפקידה במשפט). בערבית שלש יחסות בלטינית המספר יותר גדול. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי